לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקלנז הגדול

לפני 7 שנים. 12 במרץ 2017 בשעה 19:07

ברגע של חרמנות פראית, נשכבתי על המיטה, עצמתי עיניים, ראש לאחור והרשתי לעצמי לרצות. שחררתי את המועקה בחזה, את האשמה מהראש והרשתי לעצמי פשוט לרצות. את הפראי. הבוטה. החופשי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י