לפני 22 שנים. יום ראשון, 3 באוקטובר 2004 בשעה 14:50
אורכן ילווני כל הדרך
יחדיו נתגבר על כל המכשולים
כי בלעדייך לחיי אין ערך
לבי נצמד אל פעימות לבך
האושר לי קורץ בזרועותייך
נפשי עורגת אל אהבתך
שפתי רוות הצוף משפתותייך
האם זה יימשך? איני יודעת
דבר אין שלנצח יישאר
אך אני תמיד אתגעגע
לשהיה וכבר אינו יותר
לכן אחסה תמיד רק בצלך
ולא אירא החושך או השחור
כי בכל מקום אליו אני אלך ,
דמותך תנחני הלאה, אל האור.

