כמה קטן נפש יכול להיות אדם? איך אפשר להיות עד כדי כך אטום לסביבה על מנת לא לפרגן לאחרים ולא לראות אותם ממטר?
זה מטריף אותי הדברים האלה, אני לא מסוגלת להפנים את העובדה שקיימים אנשים כאלה.
אני עכשיו בתקופה שאני מחפשת עבודה, העסק של קצת צונח ואני מחפשת עוד הכנסה לימים שהעסק שלי לא פעיל.
קיבלתי הצעה לעבודת חיי שילוב של שני הדברים שאני אוהבת תכשיטים ולעבוד ממיאמי. העבודה היא לטווח של 4 חודשים שכר מעולה (לעבוד אצל אח של אמא זה תמיד בונוס). זה היה כמעט סגור ואחרי ליל הסדר אני על מטוס למיאמי השמימית והמטורפת. אבל לא יש אנשים שלא מוכנים שזה יקרה.
מה קרה לפירגון? הרי את יודעת שזה החלום שלי לברוח מהארץ קצת.
אוקיי הפנמתי עבדנו פעם יחד וזה לא היה שילוב מנצח, אבל תקופה אחרת זמנים אחרים, את מודעת למצב שלי, (אני יותר בשוק שאמא שלי תומכת ברעיון ואת לא).
בכול אופן אני מקווה שתהיה תפנית וזה יסתדר בצורה אחרת לטובה!
ואם לא כמה שנים מקבלים על רצח, אבל מחוץ למשפחה??? :)
לפני 19 שנים. 18 באפריל 2005 בשעה 19:20
