כבר תקופה ארוכה שאני יושבת אחרי סשן ומנסה להוציא במילים את החוויות המדהימות שאני עוברת איתך כל פעם מחדש.
אז לפעמיים זה קצת מוזר , אבל לאט לאט זה הפך להיות דבר כל כך טבעי בשבילי, הרגשה כל כך נכונה.
לפעמיים מילים הורסות , אבל במקרה הזה אני חושבת שהן רק מעצימות.
אני אנצל את הבמה הזאת שהיא חלקית אישית וחלקית פומבית ואני מקווה שזה יבטא את מה שאני מרגישה.
אני רוצה להגיד לך תודה
תודה על המקום הבטוח שאתה מעניק לי
על המקום להתפרק ולרדת הכי למטה שאני יכולה
תודה על היד המושכת שמעלה אותי למעלה ברכות ובליטוף
על האהבה העצומה שאני מקבלת ממך
על החברות הפתוחה והקרובה שפיתחנו
בתחילת הדרך תמיד ליוותה אותי הרגשה שיש ביננו דיסטנס ואני לא אצליח לשבור אותו, אבל הוכחתי לעצמי אחרת. ואני שמחה על כך.
אז אפילו בפעמיים שאני חוצפנית ועונה (ותאמין לי אני נושכת את הלשון אני משתדלת אוץ!!!)
הקשר הזה נמצא אצלי במקום מאוד גובה.
לא חשבתי שאני אוכל להתמסר לאדם בצורה שאני מתמסרת אליך, לא חשבתי שאני ארגיש בטוחה כמו שאני מרגישה איתך. ובקטע הזה אני לא מדברת רק על הסשנים.
אוהבת אותך המון המון המון
ושוב תודה }{
אני
לפני 17 שנים. 6 בפברואר 2007 בשעה 22:27
