רציתי לכתוב פוסט הסברה ארוך נורא, אבל בחיי, כול כך הרבה קרה והתגלה והובן והשתנה בזמן האחרון, אני אפילו לא מעזה לנסות, גדול עליי, בחיי, אפילו שאני מספרת סיפורים מקצועית וזיינת שכל א"א, וואלה, גדול עליי לפרט את כול זה.
לכן, להלן היי לייטס והשלמות אינפורמציה.
המכבסה הידועה בתור הדירה שלי ושל הזוגה לשעבר עוברת לחזקתו של ירושלמי צנום אחד, כבר בשבוע הבא. בחיי שרציתי לספר בפירט על הפרידה הכה מתורבתת שלנו, על זה שלמעשה, פיזית אנחנו פרודות כבר חודשיים, על זה שרגשית אנחנו פרודות כבר כחצי שנה, רציתי לכתוב על ההבנה המוחלטת והשלמה של הסוף הזה, על תחושת השחרור, וגם על זה שהבלוג שלי נורא מטעה את הקורא, כמסתבר, ועל זה שרובו ככולו דו שיח בשפה סודית, אבל בחיי שכול זה יקח לפחות 1000 מילים נוספות, אז אני אשאיר קצת לאחר כך.
בשלושת החודשים הקרובים אני הולכת להתגורר בחדר הישן שלי בבית אמי, מטעמי חסכון וכו', אני מאוד מקווה שזה לא יגמר ברצח, למרות שיש לציין שאימא מלאת הפתעות לאחרונה, אז אני קצת אופטימית.
ואני לגמרי מאוהבת באישה הנהדרת בעולם, בחיי.
זה לא מהיום, זה כבר לא מעט זמן, וזה סוד גלוי, ואני לא אפרט, כי מי שמכיר את הנפשות הפעילות יודע כמה שהיא מדהימה, ומי שלא מכיר, ובכן, ללא ספק יקח לי יותר מ1000 מילים נוספות להסביר וגם זה לא יעשה לה צדק.
אז אני אשאיר אותכם לנחש ולשער ולהשלים פערים נוספים בדימיון, כי היום יש לי יום הולדת, וביליתי את הבוקר שלי בחדרי הישן, כשהחתול הלבן הכי מתוק בעולם לצידי והאישה המיוחדת ביותר בעולם בווידאו.
ולכן, להלן שישרור שירי שכולו דובוני אכפת לי מקיאים, זה יום ההולדת שלי, מותר לי!
זה כי ככה את עושה לי להרגיש -
וזה אני לא צריכה להסביר למה –
How can I get through days when I can't get through hours?
I can try but when I do I see U and I'm devoured, oh yes
Who'd allow, who'd allow a face 2 be soft as a flower? Oh
I could bow (bow down) and feel proud in the light of this power
Oh yes, oh
Could U be (could U be) the most beautiful girl in the world?
Could U be?
It's plain 2 see U're the reason that God made a girl
Oh, yes U are
And if the stars ever fell one by one from the sky
I know Mars could not be, uh, 2 far behind
Cuz baby, this kind of beauty has got no reason 2 ever be shy
Cuz honey, this kind of beauty is the kind that comes from inside….
&feature=related
וזה שיר הנושא שלי מגיל ...מממ, לא זוכרת, כי אפילו שאני כבר בת 28, אני עדיין פנקיסטית קטנה בלב –
עכשיו, כשהמצפון הבלוגרי שלי שקט יותר אחרי שפרקתי קצת אקסבציוניזם, והראתי טיפה את תחתוני נפשי, אני רגועה ויכולה לשוב ליום שלי.
