ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קציר החטאים

© כל הזכויות שמורות לכותבת הבלוג ולה בלבד!
אין להעתיק, לצלם, להעביר לאתר אחר, או להשתמש בכל הכתוב בשום צורה.
לפני 3 שנים. 20 במרץ 2021 בשעה 0:32

אז ככה. כל השנים שלי בקהילה ואף פעם,אף אחד לא הכניס בי מחט. אבל אף אחד. השולט שאני נמצאת אצלו כרגע שאל אם זה יהיה בסדר שננסה עד חמש מחטים. הסכמתי. סיימנו לשוחח והוא מורה לי לשבת בין רגליו אבל בריחוק מסויים שיתן לו גישה לכתפיים שלי.הוא מלטף ומחבק לפני זה, מרגיע את אלפי הסערות שמתחוללות בגוף, מנשק לי את המצח. אני נרגעת והוא אומר "אני מכניס את המחט הראשונה,מוכנה? - "כן" - "כן מה?" - "כן אדוני". המחט הראשונה נכנסת ואני בטוחה שאני תיכף צועקת לו צהוב אבל אני לא מרגישה את הכאב. הדרך בה החדיר את המחט הייתה כה עדינה שלא חשבתי בחדירתה. הוא לוקח את השניה "מוכנה?" - "כן אדוני" - גם השניה חודרת את בשרי ומתחברת בין שכבות האפידרמוס אל הכתף ואז עולה בי מן צמרמורת נעימה ומדגדגת בין חלציי,מטפסת מעלה במהרה ונותנת ספאנק מנטלי לאונות המוח. המוח מתחיל לעוף. הוא אמר שיעשה לי קרוס,רק ארבע מחטים,שתיים בכל צד. הבנתי שאני יכולה עוד והגענו לחמש בכל ככתף ולא הייתה מאושרת ממני כי זו פעם ראשונה שלי ולא נשברתי. אחרי כעשרים דקות, הגיע השלב של הסרת המחטים ונאמר לי לספור כל אחד מהם "אחד אדוני"- המחט יוצאת הגוף רוטט מהחמימות של אצבעותיו והצריבה שאני חשה כשהמחט נשלפת. "שתיים אדוני"- והגוף נכנס למן מחול עדין-"שלוש אדוני"- וכל מחט משם ברגע שנשלפה, הביאה את הגוף שלי למקום חדש שלא הכרתי קודם. הסאב ספייס המיתולוגי ששמעתי עליו כה רבות. כשסיים, הוא חיבק אותי אליו ואמר "קאמי,אני גאה בך" - חייכתי מכל הלב בתוך כל עירפול החושים שלי,המוח צף כמו עננה מיותמת והגוף מתחיל לבעור. אנחנו אומנם מכירים רק שבוע אבל פשוט התאהבתי בבן אדם שבו ואני סומכת עליו בעיניים עצומות, לכן רציתי שהוא יהיה זה שיעשה בי את מה שביקשתי.אני יודעת שתראה את זה מחר או אפילו עוד מעט, כשאגיע למיטה. תודה לך איש מדהים, אתה פשוט מלך!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י