אתה תקרא את הפוסט הזה עם הקפה בבוקר ואני מקווה שאחריו היום יתחיל בחיוך המשגע הזה שיש לך.
אז נכון ששאלתי אם זה בסדר שבזמן שאני איתך אקרא לך אדוני, כי זה מרגיש לי הכי נכון ולו רק בשל כל מה שנתת לי בסופ"ש,ואומנם הסכמת אבל חלק בוגר ממני מודע שמחר בערב נחזור לעולמות השונים שלנו במרחק חוצה חצי מדינה, ומצד שני, הילדה שבי לא רוצה להפסיק לקרוא לך אדוני כשנחזור לציוויליזציה.
הסופ"ש הזה,שיחות העומק אליהן הגענו בשעות הקטנות של הלילה, הסשנים שפורקו לשלושה ימים והמון חיזוק מימך, בדיוק מה שהייתי צריכה. נתת לי לעוף בתוך המרחב המוגן של זרועותיך כי ידעתי שבהתרסקויות שהיו לי בדרך, אתה שם לתפוס אותי ולאסוף אותי חזרה אליך.
בכל פעם שפרצתי בבכי כי כאב קצת יותר ממה שיכולתי להכיל ונכנסתי לאמוק עצמי, הליטוף שלך והעידוד שלך שלפו אותי משם.
נתת לי מקום להיות השפחה הגוריאנית בלי לקחת אותי כמובן מאליו וזה מילא אותי באנרגיות חדשות. משהו שהיה מאוד חסר לי המון זמן.
איתך חוויתי דברים בפעם הראשונה וגרמת לי לישון פעם ראשונה יותר משלוש שעות בלי כאב, וזה כי הבאת את הגוף שלי לסאב ספייס (שגם קרה פעם ראשונה).
נתת לי מעוף נפשי והתרוממות רוח שלא חוויתי המון זמן וביחד עם זאת,שלוות נפש שהייתי מאוד זקוקה לה כי הבנת שהבכי לא היה רק ממקום שלא יכולתי להכיל כאב אלא מקום יותר עמוק. נתת לי לפרוק את הכל, כדי שאותו הכאב הפנימי שרמס לי את הנשמה סוף סוף יקבל את הפורקן.
לי אולי יש יותר ותק בשנים בקהילה אבל בחרתי להתרחק ולא לבטוח כי נתקלתי בהרבה מתחזים ששליטה זה מהם והלאה, אשר חיפשו צעצוע מיני במסווה של שפחה ואז הכרתי אותך וראיתי מישהו שאומנם יותר צעיר ממני בשנתיים אבל מעיף לי את הראש בכל שיח כי הגענו לרבדים שלא חלמתי להגיע עם מישהו מהקהילה ולו רק כי אתה כמוני, חריג בנוף.
בעוד כמה שעות תתעורר ואקבל חיבוק אחרון עד הפעם הבאה שאהיה מולך פיזית שוב, ועד אז, אמתין בעונג וציפייה לזכות לקרוא לך שוב אדוני לאותם הימים שאבלה במחיצתך.
אתה באמת קסם של בן אדם.
אתה מכיל, קושב,אכפתי, אמפתי, דרוך, מפרגן,מעצים ועוד המון דברים ובאמת,אני אומרת מכל הלב, שהיה לי את העונג והזכות להיות לרגליך. תודה שאיפשרת לי את זה.
נ.ב
אשמח שפעם הבאה תהיה בלי יוז'יק, הוא מכאיב!
(יוז'יק=קיפוד ברוסית,הכוונה לפלאג אנאלי אובלי מתכתי)
