אני אצלו מיום שני והדבר היחיד שרציתי כשהגעתי זה להריח אותו. למלא את הריאות שלי בניחוח שלו כי הוא היה חסר לי, כמו אוויר לנשימה.
אני קמה איתו בבוקר, מתענגת על הדקות הקטנות של לראות אותו לפני שהוא מתחיל את היום הסוער שלו. יום של טירוף דעים, כמו כל יום אחר בשבוע אבל יש זמן מסויים, שהוא מסיים לעבוד ובדרך הביתה ואז הוא מתקשר. אז רק לראות הפנים שלו, מרגיע את היום שהתחולל אצלי בגוף, ושוב אני מבינה שהוא חסר לי, כמו אוויר לנשימה.
אחרי כל ספאנק מגיע ליטוף, אחרי כל סטירה מגיע חיבוק, אחרי כל סשן הוא עוטף אותי אליו חזק עדי כך שאני רק מאזינה לפעימות ליבו, וגם אז ודווקא אז...אני מבינה שכאשר אני רחוקה ממנו, הוא חסר לי כמו אוויר לנשימה.
אתמול דיברנו עד אחת בערך, אולי יותר מאחור כי כבר לא ספרתי את הזמן. בתוך השיחה עלו השיקולים של ההחלטה שעשינו. שנינו הבנו שבפן המיני אני לא יכולה לתת לו את מה שהוא צריך, ולא בגלל אגו אלא בגלל אלרגיה מפגרת. אתמול הוא עשה לי סשן מדיקל שני, עצר כל פעם כדי לתת לי לנשום ולוודא שאני בסדר. הרגשתי כל מחט חודרת אותי ודרכי, ושוב המוח עף והתודעה הייתה מוצפת ברגש של שלווה. אבל בתוך המעוף הזה הבנתי כמה אני אנוכית. הוא נותן לי הכל, גם בפן המיני ואני לא יכולה לתת לו את מה שהוא צריך אבל אז, אז כבר לא היה לי אוויר לנשימה.
נחנקתי בתוך דמעות של צער כי בפעם הראשונה אחרי כל השנים האלה אני מקבלת מתנה ורק כדי לגלות כמה אני מונעת ממנו. התרסקתי. אבל הוא לא הניח לי ליפול גם כששנינו הבנו מה זה אומר. הוא עטף אותי אליו בחיבוק בזרוע אחת בעוד היד השניה מלטפת את הראש. הוא חיבק אותי אליו עד שנרגעתי ואז ניהלנו שיחה ארוכה. בתוך השיחה הרגשתי את המחנק, יד נעלמת שמוחצת ממני את האוויר וגם אז, כשלא יכולתי לנשום, עצם הידיעה שהוא מולי, מילאה מחדש את הריאות.
אתה האוויר שאני צריכה לנשימה.
לא,אני לא מאוהבת בך בצורה רומנטית אבל בהחלט מאוהבת בך כאדם. כשאני אומרת אחד למיליון,אני מתכוונת לזה, כי מה שנתת לי, העיר בי מחדש להבה שגחליה כבר דעכו.אתה מתעקש איתי על כושר גם למען הבריאות שלי וגם כדי להזכיר לי שאני אישה. אתה מתעקש איתי על איפור למרות שאני לא אוהבת צבעי מלחמה כי אתה רוצה להחצין את מה שאתה רואה בי. אתה מתעקש איתי על בחירת מסלול ללימודי תואר שיהיו פרקטיים לעתיד שיתנו לי לצמוח. אתה לא מוותר לי בשום שלב וזה בן אדם מדהים שכמותך, אחד מהדברים ששולט עושה. נותן לנשלטת להגיע למקום של תובנה ושינוי בשביל עצמה ולמען עצמה קודם כל.
בסופו של יום,כשאני נרדמת ומחבקת אותך או אתה אותי, רק אז אני מבינה שאני באמת צריכה אותך בחיי, כמו אוויר לנשימה.
