צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קציר החטאים

© כל הזכויות שמורות לכותבת הבלוג ולה בלבד!
אין להעתיק, לצלם, להעביר לאתר אחר, או להשתמש בכל הכתוב בשום צורה.
לפני 4 שנים. 11 ביוני 2019 בשעה 11:21

כמו כל פעם,הנסיעה לירושלים תמיד מוציאה ממני את המרבית.עד השלב שאני מגיעה הביתה,כבר כולי כאובה וזועמת.רק שהפעם זכיתי להכיר לביאונת מקסימה במיוחד.ישבנו לקשקש עד שנפרדנו.נדירים המקרים שאני נהנית לשבת עם אישה מבלי שניסיתי לשגל אותה קודם.נעמו לי השעות בחברתה.

כשעשיתי את דרכי חזרה לתחנה,גיליתי שפספסתי את האוטובוס הביתה.זמן המתנה של שעתיים לאוטובוס הבא,שלא הגיע.הזמן התארך לעוד.בסוף,אחרי שעתיים וחצי של המתנה,נעצר רכב ליד התחנה,ילדון בן 18 שאל לאן אני צריכה.השבתי והתחלנו לנסוע,שאלתי לגילו,הינו בן 18.ילדון פוחז וחרמן.החליט שמותר לו לשלוח ידיים,וכשראה שאני לא זורמת,עצר באיזשהו חור בדרך שאוטובוסים בקושי עוברים בו.רתחתי מזעם על החוצפה,אבל הוא לא יצא מזה בלי כאפה טובה.

לאורך כל השעות על הרגליים,כל מה שרציתי זה חיבוק מס'.חיבוק מרגיע כזה שאומר שהכל בסדר,הנה את בבית.כשסוף סוף הגעתי לעיר,הלכתי לאמא שלי להחזיר משהו.אחרי זה יצאתי וחלפתי שוב על יד הבניין בו גר ס'.עצרתי וחזרתי על עקבותיי,התיישבתי על ספסל ולגמתי מהאקסל.ידעתי שהוא ירד עוד מעט לעשן איתי סיגריה לפני שינה.בעודי ישובה על הספסל,ניגש שיכור,הולך בזיגזג.התיישב מולי והתחיל לשוחח.הכרתי אותו לאורך הילדות,הוא קיבל ממני הרבה פעמים מכות בילדותו על זה שהתגנב לגינה של סבא שלי לגנוב פירות מהעצים.

שוחחנו והוא סיפר לי למה שתה כל כך הרבה,ביקש שלא אשפוט אותו על מעשיו,הקשבתי לו.ס' ירד והלך לכיוון הלא נכון,כשהתקשר לשאול איפה אני והבין,שב על עקבותיו והצטרף אליי על הספסל.מתברר שהוא מכיר את השיכור (השיכור סנילי).

אחרי מספר דקות,עברה במקום דודה שלי ובעלה,בעלה מתברר,דוד של השיכור,עולם קטן לא?

שוחחתי עם ס' ברומנית קצת,וחזרנו לרוסית.השיכור הביט בכחול העיניים שלי ואמר לו "שלא תעיז לפגוע בה"

כחול העיניים סיבב אליי את פניו,מחייך ואמר שבחיים לא.

בסוף קמנו והלכתי עם כחול העיניים לכיוון הבניין.הוא היה נבוך.מצחיק לראות שיש לו יותר תעוזה כשהוא שיכור מאשר כשהוא פיקח.ראיתי אותו מסמיק כשניסה להסביר את עצמו.הפצרתי בו לשחרר את הס' החבוי בו החוצה.הפראי שלוקח מה שהוא רוצה.הוא תפס את היד שלי ומשך אותי אליו,חיבק חזק ואז הדף אותי מעט ותפס את פניי,הדביק נשיקה שגורמת לרטיבות מספקת בין הרגליים וקירב אותי אליו שוב בחיבוק.כשידיו עטופות סביב מותניי,הוא הניף את ידיו והנחית לי שני ספאנקים,אחד על כל צד,לא יכולתי להתאפק וגנחתי לתוך האוזן שלו.הוא משך את עצמו ממני,מחייך ואמר "את כל כך זנותית לפעמים שזה מטריף את המוח.אם הייתי יודע שזה כל מה שדרוש כדי לתפוס אותך,הייתי עושה את זה מזמן."

ואז הוא הסמיק שוב,אבל גם אני,עמדתי שם כמו ילדה נבוכה,משחקת בקצוות החולצה הארוכה,נושכת קלות את השפה התחתונה.

הוא ידע שאני לא לובשת חזיות,הייתה עליי חזיית ספורט.הוא משך אותי אליו שוב,מושך את החולצה ממני מעט ובוהה בחזה.הביט בפטמות שהזדקרו לכבודו כחיילים בדום,חייך מסופק ואמר "אני אראה את שני אלה בקרוב מאוד"

תפס את פניי בידיו ושוב נישק,מצץ את השפה התחתונה חזק,נשך אותה ובו זמנית הנחית עוד ספאנק על הישבן.אז הרחיק אותי ממנו ואמר "לילה טוב יקירה,אתקשר לבדוק שהגעת בשלום הביתה"

אוי...זה היה מרגיז ששוב הוא שולח אותי הביתה חרמנית ודווקא עכשיו,כשאני לא בדגל...

אבל,קיבלתי את מה שרציתי לאורך כל היום הארוך הזה,רק חיבוק ונשיקה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י