קציר החטאים

כשהייתי בדרך הביתה,חלפתי ליד הבניין בו גר ס',כחול העיניים הכפרי שלי.שלחתי הודעה לראות אם ער.המתנתי מספר דקות,ישבתי על ספסל בציפיה ולא הייתה תשובה.חצי שעה אחרי שהגעתי הביתה הוא התקשר.אמר שידבר איתי אחרי מקלחת קרה.האמת לא ציפיתי שיחזור אליי כי די כעסתי,כעסתי כי חשבתי שהוא משחק בי.אבל הוא התקשר.דיברנו קרוב לארבעים דקות.סיפר לי שנמאס לו מחוסר ההבנה של אישתו,מהציפיה שלה שישאר ער עד שהם ישוחחו מבלי להתחשב בכמה קשה הוא עובד כל השבוע.הקשבתי ומידי פעם הערתי לו שהוא לא הוגן כלפיה גם.אז הוא השתתק ולאחר כמה דקות אמר "מצד אחד,אני מת לחזור הביתה,אך מצד שני,אני לא רוצה לעזוב אותך ולאבד אותך".הוא לא היה שיכור הפעם.הוא הצהיר על אהבתו כשהיה שיכור אך פסלתי את על הסף כי היה שיכור.אבל כשחזר על עצמו בלילה,לא ידעתי איך לאכול את זה.אנחנו מכירים שלוש שנים,לאורכן הוא שיתף אותי לא מעט על המשפחה,הגעגוע העז לבנות שלו.ההחלטה שלו לא לבגוד באישתו שוב מול הקושי שלה להבין ולהאמין בו.סיפר על הכעס שגובר בו מול האשמות ריקות רק בגלל שישן.הקשבתי בעצב.אמרתי לו שאם זה המצב,אולי עדיף שרק נשאר חברים,למען המצפון שלו.אז הוא נשם עמוק ואמר "תקשיבי טוב.את המבט החודר שלך,מלווה בחיוך מדהים שבהה בי,אני זוכר עד עכשיו.הרגשתי אותו נצרב בבשרי.כל שיחה שלנו,כל מילה שאמרת.האדון שלך שהגיע לחניה אז מלווה באחותך לקולר.לא ידעתי איך להבין אותך כי את עולם ומלואו.לא ידעתי מתי את בקשר ומתי לא ואם בכלל יהיה לי סיכוי איתך.רק באותו יום באשקלון,כשאמרת לי לחפש לך מישהו לספורט או שתעשי איתי ספורט,הבנתי שאת מנסה לרמוז משהו.ראיתי אותך מסמיקה ומנסה להחביא את הפנים.ראיתי וחייכתי.כשעלית אליי עם בקבוק ויסקי ואמרת חד משמעית שאת חרמנית,העדפתי שלא לעשות צעד כי שתינו שלושתינו.אבל הוואנזי של הדובון שלבשת,רציתי לקרוע אותו מגופך."-אני מקשיבה ומחייכת והוא ממשיך..."לקח לי זמן להבין שאת מסמיקה בגללי כי זה צד שלא ראיתי בך קודם,אולי כי בחרתי להיות עיוור,אולי כי לא רציתי להאמין שאני באמת מוצא חן בעינייך,אבל היה נוח להתעלם מזה ויצאתי מטומטם"-פה עצרתי אותו.שאלתי למה מטומטם והוא ענה..."כי לא ידעתי אם תסתכלי עליי כגבר בידיעה שאני נשוי".המשכנו לשוחח והסברתי שנמשכתי לבן אדם שהוא,מעבר לחיצוניות.טוב הלב שלו,המהירות בה הוא נרתם לעזור למישהו בצרה.כי לאורך השנים  וא הוכיח שהוא חבר אמיתי לכל מי שבא איתו במגע.הפצרתי בו שוב....להשאיר את המצב כמו שהוא,כחברים והוא אמר שלא.שלפני לא היה לו את האומץ לאמר לי שהוא רוצה אותי,אבל אין אחורה פנה כבר מאחר והוא יודע שזה הדדי...אז משקל חברות מול סטוץ.המשכנו לדבר,הוא סיפר לי שקיבל דרכון רומני,דבר שמאפשר לו לצאת הביתה אחת לחודשיים ולשוב לארץ לעבוד.הסביר את הגעגוע העז לבנותיו שוב.כבר לא דיבר על הגעגוע לאישה.על הגעגוע אליה הפסיק לדבר לפני שנה כבר אך לא הסביר למה.שתק ואז אמר "ככה לא אאבד אותך,ככה אוכל לחזור לארץ,אלייך".אז אני השתתקתי,לא ידעתי איך להגיב לזה.רק ביקשתי שעד יום רביעי יחשוב היטב,כי זה מה שאני אעשה.אחשוב היטב אם לאבד חברות בגלל חשק מיני.