אדון מקסים ונפלא שכמותך.
כבר הרבה שנים שלא חגגתי את יום האהבה כי הוא לא היווה משמעות עבורי,אך הפעם יש לו משמעות אמיתית.
אתה אדוני.
אתה המתנה הכי יפה ועוצרת נשימה שיכולתי לבקש.
אילו היו לי מספיק מילים,אולי כגודל כל כוכבי מרום,ולו רק בכדי לנסות ולתאר את עוצמת השלהבות שהבערת בי...אילו יכולתי במילה אחת לאמר את הכל,אך הדממה לא נועדה לנו.
בין זריחות שחלקתי איתך,ושקיעות שדמיתי אותך מולי,עדי אחת שחוויתי לצידך,וגם הן אינן מספיקות בכדי לתאר את השלהבות הללו.
בין שרבוב שפתיים מתהדקות בתשוקה שקולחת כל היגיון ודעת,שזורת תאוות בשרים ותעניות הלב,בהן הלכנו לאיבוד כהרף עין,לגומים אחד בתוך השניה,ואף הן אינן מספיקות בכדי לתאר את כל השלהבות הללו.
אבל אז המציאות,כמכה על חטא,קוראת לנו להתפקד אל חיינו כשאנו אחד בהעדר השניה במרחבים פיזיים ובין אישיים,בהם רק המגע חותם את הליל...
רק אז אני יכולה לתאר את כיסופיי בשלל גונם אליך.את התוגה שצורמת את הלב ומוחצת את בית החזה בכל נשימה.רק אז אני יכולה לתאר את השלהבות הללו,והן מסתכמות בארבע מילים.
אני אוהבת אותך אדוני.