(הסיפור הזה,טרם קרה)
קבענו להיפגש,הוא ידע שאני צריכה עזרה עם מתמטיקה. עוד בילדותי זה היה המקצוע השנוא עליי בבית הספר. שאלתי אותו כמה ירצה עבור שעת לימודים כמורה עזר, ענה שיחשוב על תשלום הוגן כי לא הייתה לו כל כוונה לגבות תשלום כספי.
סיכמנו על יום רביעי,לקראת שמונה וחצי-לכיוון תשע בערב. חזרתי מהלימודים וקיבלתי הודעה "אל תשכחי לגלח הערב..."
הבת הלכה לעבודה והבית פנוי לעצמי,נשארו עוד כמה שעות טובות. מסדרת את הבית,מפעילה מכונת כביסה ובינתיים הולכת להתקלח. לא שכחתי לגלח. השעות נעלמות מהר כשאתה בלחץ מתברר. השעה כבר שמונה וחצי ואני מקבלת הודעה "תכיני קפה,אני בדרך. הא ו...תשימי שמלה,היא יכולה להיות עם שרוול ארוך כי הרי לא נרצה שתתקררי"
מחפשת שמלה עם שרוול ארוך שתהיה חמה מספיק. מוצאת אחת וזורקת עליי. הוא מגיע כעבור עשר דקות. הוא נכנס וישר מניח את התיק שהיה לו ביד ליד הדלת ומתיישב על כיסא המחשב שלי (שהוא לא אוהב במיוחד כי זה כיסא דפוק).לוקח את הספל ולוגם ממנו לאט. אני לוגמת משלי והוא צוחק שזו לא ספל אלא דלי. מכינה לשנינו סיגריה. והולכים לחדר. הוא מסתכל עליי טוב,במן מבט בוחן חודרני ואומר לי להביא את מחברת החשבון שלי ועט. מביאה את שניהם זריז והוא כותב לי את לוח הכפל בתוכה. אז נשכב אחורה על המיטה,פותח את מכנסיו ואומר לי למצוץ. אני נושכת את השפה התחתונה כי מזמן לא ראיתי את הזין היפה הזה (ולא התכוונתי לבעל האיבר).
מתחילה למצוץ לאט,מחליקה את הלשון ברפרוף על אורכו הרך. יורדת אל האשכים,מלקקת אותם ועולה חזרה למעלה. מרטיבה את השפתיים ומתחילה לינוק את האיבר הרפוי לתוך פי. הלשון מרקדת לה על ראש האיבר. מושיטה יד וחופנת את אשכיו בעדינות,בתנועות סיבוביות ומעסות. שפתיי לא משחררות את האיבר שמתחיל להתקשות ולהזדקר לאט בתוך הפה. הוא מושיט יד וחופן אחד משדיי,מוחץ ומועך אותו מעט בעודי ממשיכה למצוץ. הוא יודע כמה אני רגישה בחזה וכמה מהר אני מתחילה לגנוח,כשאצבעותיו לוטפות את הפטמה הזקורה בין הבוהן ובין האצבע האמצעית. איברו מתקשה ועומד איתן. הוא מזיז את ראשי ושולף קונדום מהכיס, פותח את העטיפה ומלביש את הקונדום על הזין הזקור. מבט מסופק וחיוך ממזרי ואז הוא אומר "שבי,את השיעור את תעשי כשאת תישבי לי על הזין,אבל לפני זה,תביאי לי את הקיין מהתיק".מביטה בו במן מבט תוהה אבל הולכת להביא את הקיין.
השיעור מתחיל...
הוא שואל את השאלה ואני אמורה לענות את התשובה עד שהוא סיים לספור לי שלושים שניות. אם עניתי נכון,והוא רוכן לעברי להדגים. תופס את השד ויונק את הפטמה הזקורה אל פיו. "זה יהיה הפרס שלך,אך אם לא תעני נכון..."-הוא אומר כשמשחרר את הפטמה ונשכב אחורה,תופס את הקיין בידו ומצליף קלות על העקב החשוף שלי. הבנתי מיד שהולך לכאב לי. אבל אז החיוך הממזרי התחלף בחיוך שטני והוא אמר בכמעט לחישה,שיהיה לי קשה לשמוע "כל עשר תשובות שגויות,אעלה את האזור שיחטוף על גופך כלפי מעלה". כמעט והחוורתי למשמע אוזניי.
ההמשך יבוא...