ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אי שפיות

מחשבות ודיונים שבתוך מוחי.
בין הדמויות הרבות שמתרוצצות בראשי.
לפני 13 שנים. 15 בספטמבר 2011 בשעה 7:00

אחרי שההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 11 הייתה תקופה שדווקא ראינו יותר את אבא שלנו (אני ואחי הכוונה). הוא כמובן ישר עבר לשמפחתו השנייה, ואנחנו היינו מגיעים אליו כל סוף שבוע שני אלא אם כן הוא פשוט לא יכל, שזה היה קורה בערך פעם בחודש לפחות. היו אפילו שנתיים שגרתי אצלו במקום אצל אמא. אבל ככל שעברו השנים ככה התרחקנו, אבאב שלי אף פעם לא באמת היה איש משפחה ובסופו של דבר הקשר עימו נותר טלפוני בלבד וגם זה רק פעם בכמה חודשים. הוא תמיד היה אומר שהוא יודע שאם יקרה לנו משהו כבר יודיעו לו, אז אין טעם שהוא יתקשר כל הזמן לבדוק, ואנחנו באיזשהו מקום נאלצנו לקבל אותו כמו שהוא מרחוק (בעיקר כי גם עוד משפט מפורסם שלו הוא: "אי אפשר ללמד כלב זקן תרגילים חדשים").
לפני חודשיים התחילה תופעה מוזרה ביותר. אבא שלי התקשר גם אלי וגם אל אחי, וכל שיחה נשמכה חצי שעה. הוא רצה לדעת מה שלומנו, מה אנחנו עושים עכשיו עם עצמינו, מה התוכניות שלנו לעתיד.... כמובן שאני ואחי ישר הרמנו גבה, אני חושבת שאפילו חשש למחלה סופנית עבר בשיחתנו, אבל בסופו של דבר היות ולא הצלחנו להוציא מאבי איזשהו מידע בנושא עזבנו את העיניין. הבעיה היא שהמוזרות לא ממש הפסיקה. פתאום אני מקבלת מאבי שיחת טלפון שבועית השואלת לשלומי. (ואם אחי לא היה בבסיס סגור אני מאמינה שגם הוא היה מקבל את אותה שיחה.) העלתי את החששות שלי בפני אימי, והיא כמובן גם ן הרימה גבה לגבי המוזרות החדשה הזאת שתקפה את אבי. המסקנה שהגענו אליה היא שהוא כנראה מתחיל להרגיש את השנים. אבי ניתק את עצמו מהמשפחה לא רק שלנו, כי אם גם ממשפחתו שלו. הוא לא בקשר עם סבתי למרות שהיא על סף מוות כבר כמה שנים, הדודים שלי גם כן אינם בקשר עימו, ברמה כזאת שאינם טורחים אפילו להזמין אותו יותר לארוחות החג. אבי שאל אותי לפני כמה ימים איפה אנחנו עושים את החג השנה. שאלה שמאוד הפתיעה אותי כי איתו עשינו את החג רק כאשר דודתי הייתה בארץ ואז הוכרחה כל משפחתו להתכנס יחדיו לכבוד האירוע. דודתי אינה בארץ כרגע, ועל כן לא הבנתי מאין באה השאלה. רק אחרי אותה שיחה שניהלתי עם אימי ירד לי האסימון. הוא לבד. אבא שלי זקן ובודד וכנראה רק עכשיו מתחיל להבין כמה חשובה המשפחה שהוא הרחיק ממנו כל השנים. שאלתי את אימי אם זה יהיה בסדר מבחינתה שנעשה השנה את החג איתו, והיא אחרי הפטרות של כמה לא מגיע לו ילדים טובים כמונו הסכימה. ישר הרמתי לו צלצול ושמתי את ההצעה על השולחן. אני חושבת ששמעתי התרגשות קלה בקולו כשהוא אמר שהוא ישמח לכך.

Homer Jay Simpson​(שולט) - אבא תמיד יהיה אבא

מכיר משפחה קרובה עם סיפור דומה (אגב...לחתונת הבת הוא לא טרח אפי' להגיע)...
לפני 13 שנים
Wolf Cub​(נשלטת){LE} - האמת שאני לא יודעת אם הייתי יכולה לסלוח לאבא שלי אם לא היה מגיע לחתונה שלי, למזלי לא יצא לי להיכנס לסוגייה המטרידה הזאת.
ואכן אבא זה אבא - לא משנה מה.
לפני 13 שנים
סוליסט - מאיך שזה נשמע, נראה שהמסקנה שלך נכונה
וכל הכבוד לכם שהזמנתם אותו, זה חשוב מאוד,
לא רק בשבילו, גם בשבילכם,
הרבה פעמים, כשהאדם כבר לא בחיים, מכים על חטא ולא מבינים למה לא עשינו את זה ולמה לא חשבנו כך..
מאמין בלב שלם שזאת הדרך הנכונה לכולם
לפני 13 שנים
Wolf Cub​(נשלטת){LE} - אני גם מאמינה כך, ואני מקווה שבאמת נוכל לקרב אותו למנוע ממנו את הבדידות שהוא יצר לעצמו כל כך הרבה שנים.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י