אוף... שיחזור כבר.
אני שונאת את התלותיות הזאת, אני כל כך מתגעגעת, ועם זאת כל כך חוששת מלראות אותו. האם אני אצליח להדחיק את כל מה שאני מרגישה ולהעמיד פנים שהכל בסדר?
לא הכל בסדר, אני מתחרפנת לי פה למעלה, כל המחשבות האלה שאני שונאת שיש לי אותן... אני מנסה להשתנות, אבל אני לא מצליחה להדחיק את הקנאה הזאת.
והוא בספרד, נופש לו, מי יודע מה או מי הוא עושה.
אוף... שיחזור כבר.
אבל שיחכה קצת לפני שניפגש, אני עוד צריכה להשתלט על ההמוח שלי חזרה.אני בטוחה שברגע שנפגש הכל יירגע. תמיד זמן איתו מרגיע אותי. זה כאילו אני מכורה. מכורה לאיך שהוא גורם לי להקשיב, מכורה למבטים שלו, לחיוך העקום, לעיניים הכחולות האלו, לגוף שלו.. מה שבא לי לעשות לגוף הזה שלו. מתישהו אני עוד עלולה באמת לגרום לו נזק עם כל הצורך הזה שלי בלסמן אותו. ובינתיים הסימן היחיד שבאמת נשאר עליו הוא מהחתול (האקסית) - אותו הוא טרח להראות לי אחרי הפעם האחרונה שהתנצלתי על הדם שהורדתי ממנו.
אוף.... שיחזור כבר!
איך אני יכולה באמת לכעוס עליו שהוא הולך עם אחרות, כל ההתנהגות הזאת שלי מכריחה אותו לקחת ממני אוויר לנשימה. אני חונקת, תמיד הייתי כזאת, אני מנסה להשתנות, באמת... אבל זה כל כך קשה. קשה לי לתפוס את הקונספט הזה - אם טוב לנו ביחד למה שלא נהיה ככה כמה שיותר? הרי אתה רוצה שיהיה לך טוב.... ואני באמת הורדתי במינונים איתו, פאקינג נפגשים רק פעם בשבוע! וזה אפילו לא בסופ"ש! אני לא מכירה כל כך הרבה בנות שהיו מסכימות להיפגש עם החבר שלהן כל כך קצת ועוד לא לצאת איתו ביום שישי? או שזה רק אני שחושבת שאלה דרישות הגיוניות....
אוף... שיחזור כבר!!!!!!!
לפי החישובים שלי, מחר הוא אמור לחזור, יום רביעי יש לו לימודים, חמישי הוא בדרך כלל יוצא (ואני עובדת עד שעה מאוחרת) ויום כיפור הוא חייב לעשות עם המשפחה. ראשון אני שוב עובדת עד שעה מאוחרת ועל כן רק ביום שני הבא אני אוכל לפגוש אותו. שבועיים שלמים של לא לראות אותו! עכשיו תגידו לי שזה לא בסדר להתחרפן בגלל דבר שכזה!
נראה לי אני צריכה גמילה - אבל איך אפשר להיגמל כשאתה לא באמת רוצה לוותר על ההתמכרות שלך?
אוף........ שיחזור כבר!!!!!!!!!!!!!!
לפני 13 שנים. 3 באוקטובר 2011 בשעה 23:35