אי שפיות

Whip​(שולט) - רוב בני האדם לא יכולים לחיות כך לאורך זמן.
עם כל האהבה לאחר, הם חייבים להרגיש רצויים. טובים מספיק. אהובים. מוערכים.
מתישהו זה יכה בך שאושרו חשוב יותר מאושרך, ושאת לא מוכנה ככה.
ואז את תלכי.
אם יורשה לי להמליץ - עדיף לכם לדבר על זה כבר עכשיו, מאשר שזה יצטבר בתוכך - עד שתתפוצצי, וזה ייקרה מתישהו.

FOR GOOD - נראה לי שכדאי לך להטות אוזן לוויפ.
אלא אם כן, את בטוחה לגמרי, שהוא מבין שהאושר של שניכם יש לו בדיוק אותו משקל. בלי קשר למקום ביחסי השליטה.

Wolf Cub​(נשלטת){LE} - זה למשל משהו שאני כן סומכת עליו בעיניים עצומות, אני מאמינה שכמו שחשוב לי שהוא יהיה הכי מאושר, כך גם חשוב לו האושר שלי, אני רואה את זה מההתנהגות שלו כלפי.

Wolf Cub​(נשלטת){LE} - אני כן מרגישה רצויה ואהובה ומוערכת. (כל אלא דרך אגב מעולם לא היה לי במערכת יחסים לפני כן), הדבר היחיד שאני לא מרגישה זה מספיק, לא מקטע של מספיק טובה, כי אם לא מספיק נקודה. לא משנה מה אני אעשה אני לא אוכל לתת לו את הגיוון שהוא צריך.

Whip​(שולט) - יקירתי, אצטט ממה שאת כתבת
"באיזשהו מקום אני כן מקבלת את זה שאני לא מספיק טובה בשביל אחד כמוך. ולעולם לא אהיה. כי מי אני בכלל? חסרת השכלה, חסרת כישרון, הדבר היחיד שאני יכולה לתת זה אהבה וסרטים - ומה זה שווה?..."
כך שהבעיה היא לא רק ש"אני לא אוכל לתת לו את הגיוון שהוא צריך.". את מדברת פה על הקטנה של עצמך בדרך לא טובה. את שווה, כי את שווה. ואף אחד לא עושה לך טובות שהוא איתך! הוא איתך כי את מושכת והוא רוצה להיות איתך.

דבר שני - אם את חיה בשלום עם זה שהוא צריך גיוון, אז סבבה.
אבל ממה שאת כותבת - את לא, וזה עושה לך רע
"תספר לי על כל הבחורות/בחורים שזיינת מהרגע שנהיינו ביחד. ואני לא בטוחה שאני עדיין אוכל לעצור את הדמעות. ...איך לכל הרוחות נראה לך שאני מרגישה? כואב לי, פיזית כואב לי."

והסיום הכי צבט את הלב
"טוב, צריך להיכנס למקלחת כי אתה עוד מעט תגיע, והכי חשוב לשטוף את הפנים, כי אסור שתראה שבכיתי."
כי ככה אהבה ומערכת יחסים בה את "מרגישה רצויה ואהובה ומוערכת" לא צריכים להראות...

Wolf Cub​(נשלטת){LE} - אני מאוד מנסה לא להשליך עליו את החוסר בטחון שלי, לצערי זה לא תמיד עובד לי, וכשאני פגועה כל התחושות האלו מתעצמות.
זה שאני חושבת שאני לא שווה הרבה לא קשור אליו, גם אם הייתי עם כל אחד אחר עדיין הייתי חושבת ככה. כי זו אני ולא משנה עם מי אני אהיה השווי שלי לא ישתנה.
כאשר אני מרגישה פגועה כל התחושות האלו מתעצמות ולצערי גם מקרינות על התחושות שאני מרגישה כלפיו וממנו.
אני יודעת שהוא לא עושה לי טובות שהוא איתי, אני יודעתץ שהוא אוהב אותי ונמשך אלי, פשוט כשאני פגועה נורא קשה לי לזכור את זה. ולכן אם תשים לב הפוסטים גם מאוד משתנים בין כאב לאושר. כל צורת המחשבה עוברת מוטציה כאשר התחושות משתנות.
אני לא חיה באושר עם הצורך שלו לגוון, ואני נפגעת מזה מאוד, אבל לא משנה כמה כואבת הפגיעה הזאת, עדיין יותר חשוב לי שהוא יהיה מאושר ונכון לעצמו. אני בחיים לא אעיז לחשוב על לשנות אותו, וכרגע אני גם לא יכולה לחשוב על לעזוב אותו, אני נותרת עם הפתרון היחיד - לספוג בשבילו. וכל עוד הוא מאושר וברובו גורם גם לי לאושר, אני יכולה לספוג הרבה.