חדוות הנ?ש??ל?טו?ת

האדון שלי מגן עלי באש ובמים מפני העולם, תקנאו; הוא נותן לי לריב למענו עם המלצרים כשמגיעה מנה דלוחה, בזמן שעינו פקוחה ואזנו כרויה ומוודאה, שלא אפלוט מילים מביישות ציבורית; הוא סותם את הפה, כשיצורים המתכנים גברים מציקים לי בכל מיני נסיבות, כי כמו שאתם יודעים, רק גיבורים חזקים במיוחד, יכולים לשלוט בכעסם ולהמנע מהפגנת כוחם; הוא נותן לי לסחוב את שקיות הזבל, בזמן שהוא משגיח שלא אמעד חלילה במדרגות; הוא מרשה לי להחליף עבורו נורות חשמל בבית, כשאני גוחנת מעל סולם מתנדנד, כשהוא מוודא שאנעל את נעלי פן אתחשמל; וכשממש ממש רע לי, הוא משאיר אותי בסלון לבד למרר בבכי, כי זה בריא לבכות ולהשתחרר באופן עצמאי ללא הפרעות מחבקות (לא ידעתן? למדו!).
האדון שלי, הוא ללא כל ספק, המלאך המגן הכי הכי. כמה כיף להיות עטופה ומוגנת. נכון שאתן שוב מקנאות?

מתלהמים ומתלהמות מתוקים שלי. דעתנים ודעתניות מתחסדים שלי. פלצנים נפוחי בטן ואגו חביבונים שלי. למה באדומות? לא הוגן לחסוך מאחרים את יפי רוחכם. הגיבו, כנסו בי חופשי. רק שלושת החורים אסורים. את כל יתרתי, מותר ורצוי לשפד.

היום אדוני עשה לי כמה חתכים עם הסכין כדי לסמן אותי. שמחה גדולה והילולה בביתנו. העובדה שהוא משחית את הגוף שלי מעניינת את התחת שלו, אבל זה לא ממש משנה, כי הוא שפוי, בטוח ומסכים שיקרה לי מה שלא יקרה לעצמו. מה אתם יודעים, הוא אפילו טרח לשים אלכוהול לפני, אז בטוח שהוא בטוח, נכון? הוא גם טרח לא לכוון לשום עורק ראשי, אז ברור שהוא שפוי, נכון?
אז עכשיו יש לי עוד צלקת. בקטנה, הנפש מלאה בהן ממילא.
מה זו עוד צלקת אחת קטנה אם עשה לי אותה האדון הכי הכי מכוווווווולם.

אל תגידו לי. אני לא רוצה לדעת. באמת שלא. אל תספרו לי שהוא גוזר שיערות מהאף. לאדון שלי לא יכול להיות שיש שיערות באף. הוא הרי מושלם. אני לא רוצה לדעת, באמת שלא, ואל תגלו לי, שמדי פעם הוא צובע את השיער כי הוא כבר לא בן עשרים, לאדון שלי לא יכול להיות שיש שיער לבן, הוא הרי מושלם. אני לא רוצה לדעת, באמת שלא, אל תספרו לי, שהוא לא מחליף תחתונים כל יום. האדון שלי הוא הכי נקי והכי אסטטי, והעובדה שהוא דחף לי את הרקטום לפה היום, אחרי שלא התקלח מאתמול בבוקר, אינה מוכיחה אחרת. אתם פשוט צרי עין וקנאים, אם אתם מתכוונים לבשר לי אחרת.

תפסיקו לנסות להתחיל איתי. האדון שלי לא מרשה לי לדבר אתכם. זבלונים, אתם לא רואים שאני שייכת? הוא לא מסכים שיהיו לי עוד שולטים. וגם לא שולטות! כי ככה. אני חפץ שלו, ורק שלו. הוא ביקש לחדוותי הרבה, כי אשנה את הפרופיל הכלובי שלי, וארשום שאני לא פנויה. הוא לא ביקש ממני חלילה, להוסיף את שמו ליד שלי, באות הקילור הידוע, כדי זה עלול כמובן לרמוז לכן שהוא עצמו לא פנוי, והוא לא היה רוצה בכך, אתן מבינות. הוא גם מאוד נאמן לי. ככה הוא אומר, אתן לא מאמינות לי? בחיי, הוא מרביץ רק *לי*, ומזיין רק את הפה *שלי*.

זה שבכרטיס שלו אין שינוי עוד מ שנת 2003 והוא מספר לכן בפרופיל כמה שהוא נפלא, זה לא אומר שהוא מחפש שאתן תפנו אליו, מטומטמות. הוא לא פנוי והוא נאמן, והוא לא רואה אף אחת ממטר, חוץ ממני. אם הוא מתחיל איתכן זה לא כי הוא רוצה בכן, זה רק כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול לפלרטט איתכן מבלי לעשות מעשה כמו להפגש אתכן. אז אל תבנו עליו. הוא לא פנוי, שמעתן?

זה שהוא נעלם לכמה שעות כל יום ולא משיב לי אסאמאסים, זה לא בגלל שיש לו עוד נשלטות, אלא זה רק משום שהוא מצוי בפגישות עבודה חשובות. זה חשוב מאוד שהוא יתרכז בפגישות העבודה ולא יענה לאסאמאסים המטופשים שלי, ברור? זה שהוא עייף בלילה ואין לו כוח לזיין אותי, זה רק בגלל שהוא עייף מהעבודה הנורא קשה שלו, וזה לא אומר שהוא שפך זרע לריק במקומות אחרים. דברים כאלו הרי לא עושים, זה מנוגד למצווה. והאדון שלי שומר מוסר ומצוות, שזה ברור,
כי הוא האדון הכי הכי.

אני נולדתי כדי לשרת. אבל אתם בטח יודעים את זה, משום שכל הנשלטים נולדו לשרת. זה זורם לנו בעורקים. זה חרוט בקוד הגנטי שלנו. מאז הסדרה על אדונים ומשרתים, אנחנו לא מפסיקות לפנטז, על הגשת מאפין חמדמדים לצד כוס תה מהביל, תוך כדי שהאדון מועך את השד השמאלי ולא טורח אפילו לומר תודה בעבור הגשת התה האלגנטית. גם לעמוד ולגהץ בשיא החום את החולצות המכופתרות, זה חלום ילדות רטוב. גם לשטוף את הכלים המטונפים שנותרו אחרי שההיא מאתמול הכינה פאסטה לאדון הכי הכי, ולא הספיקה לשטוף כי היתה צריכה להתפנות לעסות את גבו, גם זה, הכי הכי.
אין כמו לשרת.
ואין כמו האדון שלי.

היום האדון שלי תפס בשיער ראשי , הדביק אותי לקיר וקרא לי שרמוטה. אושר גדול, מה אתם יודעים. הוא אפילו הצליח לכוון כמו שצריך ופגע בול עם המצח שלי איפה שהטיח מתקלף. אדון הכי הכי, כבר אמרתי?

אחר כך הוא גם הטיל אותי על הרצפה ועשה עלי פיפי. כן, פיפי, זה הדבר הזה שכולכן רושמות בגבולות שלכן שזה גי'פה ומתות שעושים לכן. זה הולך מצויין בקיץ, כשמהזגן דולק, הקונטרסט בין החום של החומצה לבין ההקפאה המידית כתוצאה מהאויר הקר, זה חצי אורגזמה. נשבעת לכם. רק חבל שזה נשאר שם בגדר חצי אורגזמה ולא מתקדם לשלושת רבעי.

הבעיה היא שהאדון לא מקפיד לנקות את הרצפה. זה לא שיש לי בעיה עם פיפי, אבל החירבה שבה הוא מתגורר כבר לא ראתה מטאטא, שלא לומר סחבת רצפה, לכל הפחות שלושה חודשים, וזה לפי בית הלל. הפיפי שלו טהור וצח, אבל האבק והגולגולים שהתאספו, זה כבר מחוץ לסעיף הגבולות. זבלוניות, לא יכולתן לנקות קצת, אחרי שהוא עשה אתכן כאן? הרי את הפיפי היתן חייבות ליבש, לא יכולתן להעביר וויש כבר על כל הבלטות? לכי תסמכי על החברות שלך. שניה, האדון קורא לי להדליק לו סיגריה. חכו רגע, הוא לא יכול לבד.

אדוני, נכון שבחרת בי להיות שפחתך היחידה, בגלל שאני הכי יפה, הכי חכמה, הכי מתמסרת, הכי מעודנת, הכי כנועה, הכי צייתנית, הכי ריחנית, הכי מעניקה, הכי זונה? נכון?

זה לא משום שאף אחת לא ירקה לכיון שלך למרות שאתה האדון הכי הכי?
מה פתאום, אין מצב.

בוקר טוב יקירות. יש לי אדון חדש. כלומר, חדש הוא לא, מיינד יו, הוא עשה כבר את כולכן, אבל אותי הוא עושה רק בימים אלו, ולכן הוא חדש. אתן מתרגשות בשבילי? תעשו מאמץ. כי הוא נורא משתדל, בחיי. יש לי אפילו קולר וזה אומר שאני שייכת לו לפחות לשבועיים הקרובים, לפני שהוא ישייך אחת אחרת מכן. אבל אל תבנו על זה. על הקולר שלי, זאת אומרת. על האדון לעומת זאת, אתן יכולות לבנות. את הקולר אני אשאיר לעצמי, לטובת האדון הבא, שמן הסתם יהיה עלוב נפש כלובי מובטל ולא יוכל להרשות לעצמו לרכוש עבורי קולר. אני נשלטת טובה. אני אדאג לו לכל. גם לקולר שיבקש לענוד לי. אומרים לענוד או להרכיב? ואולי להלביש?

בכל מקרה תדעו לכן שיש לי את האדון הכי הכי הכי בעולם. תקנאו קצת, מה יש? לפני שבועיים לכן היה את האדון הכי כי, אז כעת תורי. שלא יעלה לכן הרוק בצורת קצף על השפתיים, כי זה נורא לא אסטטי, ואתן, נשלטות חביבות שלי, צריכות לשמור להיות אסטתיות כל הזמן. גילחתן את הכוס היום כבר, אפרופו? חיקנתן את התחת שלכן ובישמתן אותו מבפנוכו? לא??!?! בושה וחרפה. מג'ויפות. אני לעומתכן, אפילו את הלשון כבר הברקתי. וזה משום שאני צריכה להיות הנשלטת הכי הכי, שהרי שפר עלי מזלי, ושוייכתי, ל-

אדון הכי הכי.