חדר המראות שלי
אני.הכי שקופה והכי אמיתית שאני יודעת.
לטוב ולרע.
איך שאני רואה את עצמי במראה.
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ
בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג
בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשׁוֹגֵג
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם
בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף
בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.
כי הנה כחומר ביד היוצר
ברצותו מרחיב וברצותו מקצר
כן אנחנו בידך חסד נוצר
לברית הבט ואל תפן ליצר
כי הנה כאבן ביד המסתת
ברצותו אוחז וברצותו מכתת
כן אנחנו בידך מחיה וממותת
לברית הבט ואל תפן ליצר
כי הנה כגרזן ביד החרש
ברצותו דיבק לאור וברצותו פרש
כן אנחנו בידך תומך עני ורש
לברית הבט ואל תפן ליצר
כי הנה כהגה ביד המלח
ברצותו אוחז וברצותו שילח
כן אנחנו בידך אל טוב וסלח
לברית הבט ואל תפן ליצר
כי הנה כזכוכית ביד המזגג
ברצותו חוגג וברצותו ממוגג
כן אנחנו בידך מעביר זדון ושוגג
לברית הבט ואל תפן ליצר
כי הנה כיריעה ביד הרוקם
ברצותו מיישר וברצותו מעקם
כן אנחנו בידך אל קנוא ונוקם
לברית הבט ואל תפן ליצר
כי הנה ככסף ביד הצורף
ברצותו מסגסג וברצותו מצרף
כן אנחנו בידך ממציא למזור תרף
לברית הבט ואל תפן ליצר.
מכירים/ מכירות ההרגשה שכמו שיש פקעת של עצבים או מתח אז יש גם פקעת של מיניות שעומדת להתפוצץ?
ערה. אחרי שכל היום הייתי במיטה (שפעת וזה) עכשיו עירנית לגמרי. מי עוד כאן?
ביום חמישי 1/3 התקיימה ההרצאה השניה בסדרת המפגשים: כל מה שרצית לשאול אבל פחדת שירביצו לך.
ההרצאה הועברה ע"י Agnon והנושא היה : BDSM - לא כואב לדעת.
הגיעו למפגש כעשרים איש, מתוכם ותיקים, חדשים וגם כאלה שלא בעסק וסתם עניין אותם לשמוע.
מצד אחד ההרצאה ההייתה בסיסית כך שגם מי שלא מכיר ויודע מה זה בדסמ יכול להבין.
מצד שני, גם לי, שמכירה את הבסיס, ההרצאה סדרה כמה דברים בראש ונתנה ערך מוסף.
באחד הפורומים שבהם פורסם המפגש, מישהי העירה שהיא לא באה רק בגלל שזו הרצאה שנותן מישהו מהקהילה ולא דיון פתוח, כאילו שמישהו מינה את אותו מרצה למומחה.
כבר בתחילת ההרצאה נאמר ע"י Agnon שההרצאה היא מזוית ראייתו את הבדסמ וכמובן שיש סוגים רבים של בדסמ ונקודות מבט נוספות.
וכמו במפגש הראשון (הרצאה על קשירות, שניתנה ע"י טיצ'ר), בתום ההרצאה נערך דיון בין המשתתפים.
נקודות מרכזיות שעליהן דובר בהרצאה ובדיון שלאחריה:
• ואנילה מול קינק
הטרוסקסואליות <<<<<>>>> חופש מגדרי
מונוגמיה <<<<<>>>> פוליאמוריות
הסובייקט במרכז <<<<<>>>> פטיש
??? <<<<<>>>> BDSM
• ואנילה מול BDSM
שיוויון <<<<<>>>> אי שוויון, התמסרות לאחר
הנאה <<<<>>>> כאב,סבל
כבוד<<<<>>>> השפלה
חופש <<<<>>>> שליטה,מגבלות
העדפת הטוב <<<<>>>> הצורך ברוע
יציאה מנקודת הנחה שבדסמ זו נטייה מינית
• BDSM – המינוח/ההגדרה
בעבר היה מקובל לקרוא לנטייה רק S/M ראשי תיבות = SADOMASOCHISEM
ורק בשנות השישים הרחיבו את המינוח לBDSM = DISCIPLINE DOMINANCE & SUBMISSION & BONDAGE גם כי ההגדרה הזו כוללת יותר דברים מאשר סאדיזם ומאזוכיזם וגם כי זה נשמע יותר טוב וקיוו שזה יחשב פחות כסטייה מאשר M/S.
• קינקיפוביה - kinky phobia
דובר על החשיבות לא להתנצל על הנטיה המינית שלנו ולא להתחיל לחפש סיבות לנטיה.
• הגדרות/מונחים של העוסקים בבדסמ :
המימד הפיסי TOP –bottom - - שולט? נשלטת? סוויץ ? – הגדרות אלה נכונות למי שעוסק רק בצד הפיזי של הבדסמ, נטו בסשן ולא אחריו ובין לבין.
המימד הנפשי (מנטלי ) submissiv - Dominant - דום/דומית, סאב/סאבית
המימד הרוחני או איך אני תופס את עצמי – Master –slave מאסטר , שפחה/עבד
• הסכמה – Consent
ההסכמה צריכה להיות מודעת חופשית ומפורשת גם מצד הנשלט וגם מצד השולט.
(בתרבויות בהן מקובל כי מעמד האישה נמוך יותר והיא משרתת את הגבר, זה לא נחשב בדסמ בגלל עניין ההסכמה המודעת, החופשית והמפורשת וגם בגלל שזה לא בא מתוך נטיה מינית)
• מה לא בדסמ (ולמה זה משנה)
קינק (פטיש,פולי אמורי,מגדר ועוד) יכול להיות חלק מבדסמ אבל הוא לא בדסמ בפני עצמו
שליטה,השפלה וכאב – במינונים שונים אצל כל אחד, הם מרכיבים של הבדסמ עם דגש על הסכמה.
• בטיחות
דובר בקצרה עלSSC -and Consent Sane, - Safeבטוח, שפוי ובהסכמה.
לרבים יש בעיה או קשה להתחבר למונח הזה בגלל עניין הבטוח והשפוי ולכן המציאו מונח נוסף:
RACK - Risk-aware Consensual Kink - מודעות לסכנה במין קינקי בהסכמה.
לאחר מכן נעשה סיכום עם המלצות לנקודות למחשבה:
• נטייה מינית
• ההתנהגות האנושית הרגילה
• "עשה לך רב וקנה לך חבר " – על החשיבות של דמות שניתן לסמוך עליה ולהתייעץ איתה במקרה הצורך
• מכוון פרטנר או מכוון בדסמ
• מה אני רוצה/צריך ומה הפרטנר שלי רוצה/צריך
ולאחר מכן היה דיון בו מי שרצה הציג את עצמו, איך הגיע לבדסמ ואיפה הוא על הסקלה.
כמו בפעם הקודמת הקבוצה הייתה אינטימית ומקבלת.
אנחנו רוצים ליצור קבוצה יציבה שתגיע למפגשים לפחות פעם בחודש (מעוניינים בקרוב להתחיל גם מפגשי מאנצ') ונדאג לשמור על האינטימיות וההרגשה הנעימה.
סדרת המפגשים הזו היא נטו "שירות לקהילה" שניתן על ידי כאלה שרוצים ליצור כאן קהילה וללא מטרת רווח.
ההרצאה הבאה תתקיים ביום ראשון 1/4/12 בשעה 20:00 במרכז העירוני לקהילה גאה, גן מאיר, טשרניחובסקי 22 ת"א.
נושא ההרצאה יהיה : "ללכת על הקצה" – על גבולות בבדס"מ
במפגש השלישי נדבר על המשמעות והחשיבות של מושג הגבול בעולם הבדסמ. נתאר סוגים שונים של גבולות, ננסה להסביר איזה מקום הם תופסים באנטראקציה הבדסמית ומה קורה כשחוצים אותם.
בשביל מה צריך גבולות? איך מתקשרים ומסכימים על גבולות? האם יכול להיות קשר בדסמי בלי גבולות? מה בין גבולות לפנטזיה?
לאחר ההרצאה, כמו במפגשים הקודמים, יערך דיון פתוח.
לינק הרשמה למפגש הבא: www.thecage.co.il/events/?events_users_concept=view_date&d=2012/4/1
אַחֲרֵי דּוֹרוֹת שֶׁל אֵבוֹלוּצְיָה הָאָדָם בָּחַר לִחְיוֹת
בֵּין קַוִּים יְשָׁר...ִים, רִבּוּעִים וְקֻבִּיּוֹת
לְהִסְתַּגֵּר בַּחֲדָרִים, לִדְרֹך עַל אָרִיחִים,
לָשֶׁבֶת עַל כֻּרְסָה, לִבְהוֹת בְּמָסָכִים,
לְהַפְעִיל אֶת הָעוֹלָם עִם שָׁלַט וְכַפְתּוֹרִים,
כֵּן הַחַיִּים בֵּין הַקַּוִּים מְאֹד מְסֻדָּרִים.
אַךְ עָמֹק בְּתוֹךְ גּוּפֵנוּ יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁזּוֹכֵר,
כִּי מֵעֵבֶר לְקַוִּים קַיָּם עוֹלָם אַחֵר –
כֹּל טִפָּה זַעֲרוּרִית שֶׁל מַיִם מְתוּקִים
אֲשֶׁר נוֹשֵׂאת אֶת דָּמֵנוּ בִּנְתִיבֵי הָעוֹרָקִים,
זוֹכֶרֶת אֵיךְ שִׂחֲקָה עִם קֶצֶף הַגַּלִּים,
אֵיךְ נֶהְפְכָה לְגֶּשֶׁם, אֵיךְ זָרְמָה בַּנְּחַלִים;
כֹּל חֶלְקִיק שֶׁמִּמֶּנּוּ גּוּפֵנוּ נִבְנָה,
שֶׁמַּעֲנִיק לָנוּ כֹּחַ, בְּרִיאוּת וַהֲזָנָה,
זוֹכֵר אֶת חֵיקָהּ הַחַם שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה,
אֵיךְ לִטְּפוּ אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר קַרְנֵי הַחַמָּה,
אֵיךְ טִפֵּס בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעוֹל הַיָּרֹק,
אֵיךְ הִגִּיעַ לְבַסּוֹף אֶל הַפְּרִי הַמָּתוֹק;
כֹּל מוּלֵקוּלַת חַמְצָן שֶׁאָנוּ שׁוֹאֲפִים,
שֶׁמְּעוֹרֶרֶת אֶת תָּאֵי הַגּוּף הָעֲיֵפִים,
זוֹכֶרֶת אֵיךְ נָשַׁם אוֹתָהּ הָעֵץ בָּרִאשׁוֹנָה,
מְלֵּאַת חַיִּים, טְהוֹרָה, רַעֲנָנָה,
אֵיךְ הִפְרִיחַ אוֹתָהּ לַאֲוִיר הַפָּתוּחַ,
שָּׂם גִּלְּתָה אֶת הַחֹפֶשׁ, רָכְבָה עַל הָרוּחַ.
עָמֹק בְּתוֹךְ הַגּוּף יֵשׁ זִכָּרוֹן, יֵשׁ גַּעְגּוּעַ
לְמָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּתוֹךְ רִבּוּעַ –
לְפַּשְׁטוּת, לְיֹּפִי, לְקֶּצֶב, לִזְּרִימָה,
לְחָכְמַת הַחַיִּים שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה.
מאת: דרך הטבע
http://www.hayamosak.com/
סתם שתדע שאני מצרפת אותך לרשימה של הגברים השווים בעיני. בינתיים זה אתה וברוס.
תקראו לזה משבר גיל, תקראו לזה צרות של עקרות בית נואשות, תקראו לזה איך שתרצו לקרוא לזה.
כבר כתבתי כאן על הרצון לטרוף את החיים, את הרצון לעשות גם בשביל עצמי ולא רק בשביל הילדים והמשפחה.
לאחרונה זה נכנס לי גם לחלומות.
חוזרת לתקופות הח'ברה שלי.
חולמת על הח'ברה מהתיכון, הח'ברה מגרעין הנח"ל.
ואחרי שבת כ"כ ביתית ואנטנסיבית, בא לי להשכיב את הבנות לישון ולצאת להפגש עם הח'ברה.
שבוע שעבר אני והבן זוג היינו בסופ"ש.
בסה"כ לילה אחד במלון וגם לא כ"כ רחוק מהבית, אבל כ"כ התענגנו על השקט ועל היכולת לעשות מה שרוצים בשביל עצמנו ולא בשביל הנאת הזעטוטות.
כשישבנו בחדר אוכל של המלון בארוחת בוקר, איזה זוג לידנו תוזז על ידי ההתבכיינות של הילדה הקטנה שלהם ואנחנו הסתכלנו אחד על השניה ופשוט חייכנו זה לזו, ללא מילים. כל אחד ידע מה השני חושב.
ושלא השתמע שאני לא אוהבת את בנותיי, חלילה.
מי שמכיר אותי יודע איזו אמא משקיענית אני.
אבל זה יהיה שקר גס אם אומר שאני לא מקנאה לפעמים בחברות הגרושות שלי וזאת רק בגלל העובדה שיש להן יומיים פנויים בשבוע וכל סופשבוע שני נטול ילדים.
פתאום אני גם כ"כ מבינה את הקיבוצניקים של פעם שהנהיגו לינה משותפת (שהייתה מושמצת ובצדק, אבל...) מה הם בסה"כ רצו? שקט אמיתי אחרי 20:00 ?
אז פה ושם יוצאים. אפילו יותר מבעבר.
הבייביסיטר שלנו הגדילה את הכנסותיה משמעותית בחודשיים האחרונים. בזכותינו.
פה ושם, מטעמי חסכון, גם יוצאים בנפרד... הוא יוצא ואני שומרת על הבנות ולהפך, אבל לא מתים על זה.
ואני,
ממשיכה לחלום על ערימה של ח'ברה על הדשא.
על קומזיצים עם גיטרה ושירה בציבור.
ועל הUpper Floor... גם סוג של ח'ברה, לא? 😉
הגיוני שזה כואב. אבל למה זה שורף (מבפנים)? ואיך דואגים שזה לא יקרה?