טוב...
לא בדיוק רגע מאושר
ולא מחכה להמשכו של היום לראות אם יצוץ לו רגע כזה
יום קשה מאוד
החדשות מוסיפות להיות קשות יותר מיום ליום
קשה להמשיך ולהכיל את כל הכאב והצער הזה
סרט רע וארוך שלא נראה לקראת סיום
אם רק היה אפשר לקום ולצאת מאולם הקולנוע, באמצע...
אבל
פרוייקט זה פרוייקט
ומחוייבות זו מחויבות
אז במקום רגע של אושר
אעשה לעצמי הנחה קטנה ומובנת ביום שכזה
ואסתפק בטפיחה קטנה על השכם, לעצמי
על כך שהלכתי היום לשיננית לניקוי אבן
ועל כך שאני מקפידה לעשות זאת כל חודש וחצי- חודשיים
כי החניכיים שלי מאוד רגישות ונוטות להיות מודלקות
ולתחזוק מסביב לשעון של צחצוח אינטנסיבי וחוט דנטאלי, יש לי פחות סבלנות ומוטיבציה להקפיד.
בשבוע הקרוב, צריכה לזכור להקפיד על שטיפת פה רפואית כל לילה לפני השינה... קצת קשה כשלפעמים אני נרדמת בסלון ועוברת למיטה, חצי ישנה, באמצע הלילה. אבל שבוע אני יכולה לעשות את המאמץ.
אז כל הכבוד לי...
ושיגמר מר כבר הסיוט הזה.
