סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חדר המראות שלי

אני.
הכי שקופה והכי אמיתית שאני יודעת.
לטוב ולרע.
איך שאני רואה את עצמי במראה.
לפני 7 שנים. 22 בספטמבר 2016 בשעה 8:28

הבוקר שלי נמרח לאיטו...

מתאוששת מעוד לילה עם יקיצות רבות להרים מוצץ מהרצפה או לתת בקבוק או סתם חיבוק ונשיקה וניענוע מיטת התינוקת.

שולחת הודעת וואטסאפ עם תזכורת ללקוח והוא בתגובה מתקשר ומבקש להכתיב לי כמה דברים.

מתיישבת על המיטה.

כותבת.

פתאום במבט מטה לכיוון בלוק הכתיבה 

קולטת את השדיים שלי וזה משעשע אותי, תוך כדי השיחה.

הלקוח לא מעלה על דעתו שעוד לא התלבשתי.

מסיימת את השיחה ומחליטה שגם לא בא לי בינתיים להתלבש.

כיף לי ככה ועד הצהריים אין לי סיבה לצאת מהבית, אז למה לא?

מתקלחת.

מתייבשת.

נשכבת על המיטה, על הגב, עירומה כביום היוולדי.

אויר קריר של המזגן מלטף אותי.

הלפטופ עליי.

עכשיו אפשר לעבוד בכיף.

החיים שלי דבש :)

או תותים.

או מה שבאופנה... או בעונה עכשיו.

והיום יום חמישי! (האמת שלזה יש פחות משמעות כעצמאית ואמא במשרה מלאה)

 

סופשבוע נעים.

 

דממה ניצחת - זו מהות העצמאות...לעשות מה שבא ברגע זה,כאן ועכשיו
לפני 7 שנים
מיו​(לא בעסק) - לגמרי.
אבל צודק פולוקס כשאומר שצריך גם הרבה משמעת עצמית.
לפני 7 שנים
דממה ניצחת - בהחלט צודק
להיות כל היום עם היד בין הרגליים זו כבר לא עצמאות אלא התמכרות...
לפני 7 שנים
זרה מוכרת - אושר אמיתי - לשלב את מה שאת אוהבת עם מה שעושה לך טוב
שנה טובה יקירתי
לפני 7 שנים
מיו​(לא בעסק) - שנה טובה ומאושרת גם לך, מוכרת יקרה }{
לפני 7 שנים
Lab - מהיום... במקרה...
http://www.pitria.com/freelance-vs-office-job
לפני 7 שנים
מיו​(לא בעסק) - נחמד :)
לפני 7 שנים
אושה{אוש} - אני בעד שתכתבי הרבה פוסטים בעירום
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י