בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הסלון

ברוכים הבאים לסלון-החלל המשותף לכל יושבי הבית.

כל קומה היא סוג אחר של פרסומים.
להלן המפתח:
חדרים 1000:סיפורי שולט-שפחה
חדרים 2000:סיפורי מלכה-עבד
חדרים 3000:סיפורי שולט-עבד
חדרים 4000:סיפורי מלכה-שפחה
חדרים 5000:סיפורי טרנסג'נדרים
חדרים 6000:שירים
חדרים 7000:תאורי סשנים
חדרים 8000:סיפורים ואנילים וכאלה שלא קשורים.
חדרים 9000:טורים ופוסטים מעניינים.
לפני 13 שנים. 30 בינואר 2011 בשעה 19:10

היא נכנסה למרפאה בשעות הערב. כבר לא היה שם אף אחד, רק היא והפיזיותרפיסט. כבר בפעמים שעברו החשמל והמתח המיני הורגש ביניהם. היא לא היתה בטוחה עד כמה רחוק אפשר לקחת את זה, אבל מחשבה עברה בראשה שאולי הערב אפשר לנסות. שובל הבושם ששמה ליווה אותה לתוך חדרו, והשמלה שלבשה חשפה טפח וכיסתה טפחיים. היא נכנסה לחדרו, והוא סגר את הדלת. הוא שאל אותה כמה שאלות בסיסיות, מלוות בפלירטוט רציני ביותר, ביקש ממנה לעלות על המיטה, ואז יצא כדי להביא משהו. היא החליטה, שהיא הולכת להעיז לעשות משהו לא שיגרתי: היא החליטה לעלות על המיטה, אך לא לחכות עליה בישיבה רגילה או בשכיבה אלא בתנוחת הנאדו - על הרגליים וידיים פשוטות קדימה על הירכיים. היא החליטה להשאר בינתיים בשמלה, כך שאם תגובותו תהיה תדהמה ואי הבנה של מה שקורה, לפחות ישאר לה מעט כבוד עצמי. הוא נכנס חזרה וראה אותה כך. הסתכל עליה משועשע, ואז העביר את ידו על שערה מושך אותו ואומר - נו, כמה זמן אני אחכה שתשארי לבושה? הוא נתן לה סטירה קלה תוך כדי דבריו, "זה על כך שהיית לבושה בנוכחותי". היא התפשטה, והוא חפן את שיערה והוביל אותה לרלס של הווילון. הוא אילתר מהסדינים רצועות קשירה, וכפת את ידיה לרלסים. היא עמדה כך, עירומה לגמרי, והנוזלים ניגרים ממנה ללא שליטה. הוא דחף יד כדי לבדוק, וגילה זאת בעצמו. היא היתה רטובה. הוא הוריד את החגורה שלו, ונצמד אליה מאחור, חופן את שדיה הגדולים, קצת צובט וקצת ממולל את הפטמות בידיו, וגלי חשמל עברו בכל גופה. היא התקשתה להשאר עומדת במצב הזה. הוא חירמן לה את העורף ואת האוזן, והיא כבר התקשתה מאוד לשמור את עצמה עומדת. כמה רצתה אותו. הוא לקח עוד חתיכת סדין וקשר סביב עיניה. לקח את החגורה שלו, והתחיל להצליף בה - בכל מקום. על הגב, על הישבן, על הכוס, על החזה. לאט לאט חלקים מחלקים שונים מגופה נעשו אדומים יותר ויותר. הוא הוריד אותה מהקשירה מהרלסים, והושיב אותה למרגלות המיטה, כשידיה קשורות למראשות המיטה. הוא התקרב אליה והיא החלה ללקק את ירכיו הבשרניות, אך בשלב הזה היא תפסה יוזמה ושלחה לשון אל תחתוניו. הדבר עלה לה ביוקר - הוא משך בשערה ונתן לה סטירה מצלצלת - "מי נתן לך רשות לגעת בו? תתאפקי!". היא השפילה עיניה וביקשה סליחה. הוא נתן לה עוד כמה סטירות על הפנים וכמה על השדיים, ואמר לה "אני אחשוב על זה, אולי אסלח לך". הוא שלף את הזין שלו מהתחתונים - הוא היה גדול מאוד. שוב כל נוזליה התחילו ניגרים החוצה. הוא סטר לה מספר פעמים עם הזין על הפנים, ואז לפת את ראשה ודחף אותו עמוק לגרונה. הוא היה יכול לשמוע אותה משתנקת, רוק ירד לה על הסנטר והשדיים, והיא המשיכה לתת את פיה. הוא הסתכל למטה, לאישה הכורעת למרגלותיו - אין מראה יפה מזה בעיניו. אישה שכך נותנת את כל כולה ומכילה את המיניות שלו, את כולו. הוא זיין את הפה שלה עוד, עד שבשלב מסויים הפסיק, והעלה אותה למיטה. הוא קשר את ידיה למעקה המיטה, ואת רגליה לרלסים של הוילונות. הוא ניגש לבין רגליה והתחיל ללקק את איבר מינה, לאט לאט, הגיע לנקודה הקריטית, הקטנה, אך הו כה גדולה. היא כבר בקושי יכלה להתאפק. בנוסף הוא החל דוחף את ידיו לתוך הכוס שלה ולחפור בו. היא התחננה לגמור, והוא סירב. הוא לקח את החגורה והצליף על הכוס הפעור שלה. היא כבר לא יכלה לשאת זאת יותר, והתחילה להתחנן לגמירה. הוא עדיין לא הסכים לה. הוא חדר אליה. פעם לאט פעם מהר, כך התעלל בה בלי שתוכל להגיע לסיפוק ובלי קצב שתוכל להתרגל אליו. לאחר דקות ארוכות שהוא התעלל בה כך, ניכר היה בו שגם הוא כבר לא מסוגל להתאפק מלשקוע בתענוגות של כיבוש גופה הדשן, והוא פשוט הגביר קצב והתחיל לגמור, בעוד הוא מעסה את הדגדגן שלה ומלטף את שדיה. הם גמרו כמעט בו זמנית בהתפוצצויות בלתי נשלטות של גלי אורגזמה ומתח מיני שהושארו כבושים ביניהם אולי יותר מדי זמן.
הוא עזר לה לרדת מהמיטה, ועזר לה לנקות את עצמה בכיור, ללבוש את השמלה בחזרה.
לקראת עזיבתה, הסתכלה על עצמה ועליו, לא מאמינה שהיא אצל הפיזיותרפיסט...
כשהיתה בדלת הוא אמר: "אז מה, בשבוע הבא תבואי שוב?"...

נכתב ע"י לומדת מההתחלה

בלוסום​(לא בעסק) - יש יש יש ישששש!!!! :) פרסמתי לי *עוד* סיפור! }{
לפני 13 שנים
Episode​(לא בעסק) - על המצפון שלך החרמנות שלי.
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - חחחחחחחח ננה בננה!!!
לפני 13 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - כן ירבו
יחממו
וינטיפו
:)
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - :) תודה שפרסמתם לי, שוב, ובלי לגרוע ובלי להיות קטנונית - קצת פיסוק יכול היה להוסיף המון...
לפני 13 שנים
הסלון - צודקת
פעם הבאה אל תשכחי לפסק, זה באמת יוסיף...!
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - חח *חצוף*...זו לא אשמתי שאין פה תאימות פיירפוקס.. ):
לפני 13 שנים
דון ואןרוד - אהבתי:).
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - (: טנקס
לפני 13 שנים
דון ואןרוד - יוולקום.
לפני 13 שנים
דון ואןרוד - כתיבה מקסימה:).
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - באחור מה... תודה :)
לפני 11 שנים
Efrati​(שולטת) - איזה מזל שקראתי את זה עכשיו ולא קודם
אוחחחחחחחחחח
מחרמן
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - באחור קל.. בהחלט! ;P
לפני 11 שנים
dn46​(שולט) - יפה מאוד
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י