בכאן ועכשיו

שקט עכשיו . זה כבר כמה ימים ששקט שם בפנים.
מאין רוגע , שלווה , קבלה של האמת כפי שהיא. של המציאות.
ישנם רגעים סוערים יותר.
רגעים של תשוקה אין סופית . של כמיהה. געגוע.
רגעים של כאב שמציפים ומורגשים.
רגעים של כעס גדול.
רגעים של בלבול , חוסר וודאות , רגעים של קנאה.

אבל בניגוד לימים אחרים את אוסף הרגעים הללו
עוטפת תחושה חדשה ונעימה. אהבה . כניעה.
ואולי אהבה משמעותה כניעה. ואולי כניעה משמעותה אהבה.
ואולי בכלל אין הבדל.

פורשת ידיים לאוויר של הלילה. נושמת לתוכי את הקור מבחוץ.
מתענגת. אין זמן... אין עבר , אין עתיד. פשוט כי כלום לא רלוונטי.
מה שיש לי זה רק את הכאן ועכשיו הניצחיים שלי.

לאט , ולפעמים בקושי וכאב לומדת להיות קשובה.
לא לקפוץ מיד עם כל תשובה.
לראות , להרגיש את מה שמסביבי.

ואתה... ? אתה בטח ישן.
חולם על מקומות מופלאים. נותן לגוף להחלים.
ובמחשבה עלייך ליבי מחסיר פעימה.
נושמת עמוק לתוכי את כל מה שלמדתי דרכך.
תוהה לפעמים ... האם גם אתה מרגיש את מה שבתוכי?
האם גם בך עובר הגעגוע , ולו לרגע אחד קטן?
האם למדת גם אתה דרכי , אפילו מעט?

הנצח הוא אין סופי ומסתיים בשנייה אחת.
הנצח איתך הוא כל יום מחדש.
כל יום אהבה מחדש.
כל יום התעוררות מחדש.
כל יום חיות חדשה.

לומדת למצוא שוב את מה שקצת אבד.
לומדת להמציא ולברוא מחדש מה שהתקלקל.
לומדת לאהוב שוב את מה ומי שאני.
לומדת להציף ולקבל שוב את מה שכל כך הודחק.

וכמתנה אני רוצה לתת לך אותי.
אותי בדיוק כפי שאני , אבל ניתנת לשינוי ועיצוב כפי שתרצה.
אותי , עם כל הפחדים והסרטים שבי , אבל כמיהה גדולה לאהבה וכניעה.
אותי הכנועה , המושפלת , הזונה , המתמסרת למגע ידך . כזה או אחר 😄
אני פה כדי לרצות אותך.
אני פה כדי למלא מבוקשך . לספק את ייצרך . לענג.
פה כדי להכיל אותך בשליטתך , באדישותך , בילדותיות שבך , בפשטות , ובאהבתך.
פה כדי ללטף ולהעניק. לאהוב שוב כל חלק בך.
כל יום מחדש.

והיופי הוא שהכל נכון לכאן ועכשיו הנצחיים... :-))