בכאן ועכשיו

שוכבת עטופה בין זרועותייך , מוגנת , שמורה.

השייכות אלייך נותנת לי הרגשה בטוחה.

המחשבות חולפות בראש , סרט נע , פס ייצור של מחשבות מהירות. מהירות מידי.

עכשיו אנחנו אחרי , אחרי רגע של כאב והנאה .

יחד , לבד.

מרגישה נינוחה , נחה , מסדירה נשימה.

כלום לא כואב לי , לא שורף , אין סימנים כחולים , כמו לא היה דבר.

אני במרחב שקט ואין סופי שמידי פעם נקטע עם הבזק מחשבה.

הבזק תחושה. מכת חשמל קטנה ושוב רגיעה.

לא נלחצת , לא פוחדת , אתה שם. שומר ועוטף.

אני יודעת , זה הכל בראש שלי . מקשיבה להן , למחשבות , להבזקים.

רואה אותם ונותנת להם מקום. הם השיחרור שלי. הם הפורקן.

הם מה שתקוע שם בפנים כל הזמן ועכשיו משתחרר בעוצמה.

הגוף , הבטן , הלב והראש מקיאים ממני החוצה את הכאב שבפנים.



הכי פוחדת שיש , ההבזקים הללו שאני רואה ומרגישה איומים .

הכי לחוצה , הכי מכווצת , הכי סגורה.

ועם זאת הכי מאוזנת , הכי שלמה. אתה שם !

בחיבוק , בליטוף עדין עדין , במגע , במילה , במבט ובשתיקה. מאזן אותי ברגע שכזה.

ושתדע שזה נותן לי את הכוח.

הכוח ללמוד , הכוח לנשום שוב לאט ובסדירות ,

כוח להשאר מי שאני , בדיוק כפי שאני. כוח לאהוב , לקבל ולתת.





**********************



אל תעצור גם כשיתחילו הדמעות לרדת.

אל תעצור גם כשאנסה להתנגד , כי זה בטוח יקרה.

זה יתחיל בניסיונות עדינים להזיז אותך ומשם אולי למאבק שם ממש.

אל תיתן לי לנצח , לא הפעם.

אל תעצור גם כשממש אתחנן שתפסיק,

כשאשכח שאני זו שביקשה את זה ממך מלכתחילה.

תשתמש בכל דרך שתבחר.

את הסטירות שכבר נתת לי... קח אותן צעד קדימה.

אל תעצור גם כשיהיו סימנים כחולים , חורף עכשיו 😄

תשכר ותסמם אותי , או שלא. מה שתבחר.

שארגיש אותך חותך בבשר, נוגע הכי בפנים שאפשר.

חשוב לי רק דבר אחד, שתעשה את זה במקום שטוב לך.

כדי לפרוק , כדי להנות , כדי להוציא מה שבפנים , ואולי כי זה מחרמן.



אני יודעת ומרגישה שלמה ורגועה עם זו הבקשה.





**************************



ולפתע ידך מונחת על צווארי , מלטפת , עוטפת ברכות.

מטיילת על הצוואר ... מלמטה למעלה. מהסנטר עד השקע,

מלפפת אבל לא חונקת.

איטית, אירוטית, אינטימית.

לוקח לי רגע או שניים להתמסר לתחושה, להסכים להיות שם.

מרגישה את הגוף שמתרגש, את הלב שפועם מהר יותר.

הגוף מתרכך , נוזל , מתמסר אליך.

הנשימה מהירה קצת יותר , התאים מתחילים להתעורר.

מעונגת , מרוגשת וזה עוטף את כולי בחמימות נעימה.

ואתה , אתה קורא אותי טוב ממני ובדיוק בדיוק ברגע שאני שם

את סוגר בעוצמה, חוסם לי את האוויר לנשימה.

חונק , חונק ! ח-ו-נ-ק !



אני לא נלחצת , זהו רגע לו חיכיתי כל כך הרבה זמן.

לא נלחצת ... נרגשת , נרטבת , מתמסרת לעוד...

זו כבר תקופה שמשהו שם חוסם לי את האוויר לנשימה ,

זו כבר תקופה שאני כל כך חנוקה,

ודווקא עכשיו , כשידך חונקות וחוסמות אני מרגישה את הריאות מתמלאות.

את הגוש שבגרון מתמוסס לאיטו ונעלם. אני נושמת!

אני נושמת אוויר טוב כל כך, נושמת את החיים בזמן שאתה חונק!

פיטר פיטר , לו רק יכולתי להסביר לך כמה הכאב שאתה נותן לי משחרר אותי מכאביי שלי.

כמה בכל מכה אני מרגישה חיה.

כעוצמת המכה והחניקה ככה עוצמת החיות שמתעוררת בי.



*****************************



שומעת את זה בקולך.

בדפיקות הלב שאופייניות כשעצוב.

בין המילים והחיוכים רואה את הבלבול.

ההיסוס שמורגש ברווחים הקטנים.

הביטחון בעצמך , באתה שאתה מכיר.

רואה אותך גם כשחופרת עליי,

מרגישה אותך גם כשנדמה שעסוקה בלהרגיש אותי.

משהו בך השתנה.

הביטחון העצמי שלך לא כשהיה.

איטי מידי ... שקול מידי ... רציני מידי.. מתחשב מידי... מהסס מידי.

אני רוצה להגיד לך , סתם כדי שתדע ,

גם הבטחון שלי בך השתנה.

גם הביטחון שלי בך הוא לא כמו שהיה.

אני לא חושבת שאי פעם הוא יחזור להיות,

לא חושבת שאני רוצה.



ואתה יודע למה?

פשוט כי הוא רק התגבר והתעצם!

בוטחת בך היום יותר מתמיד.

בוטחת בך היום יותר מלפני שבוע , חודש ושנה.

אני יודעת את שאתה , גם כשאתה לא בטוח.



ורק שתדע שאני רוצה לתת לך בחזרה , ולו בטיפה , טיפונת 😉



אז רק שתדע שאני מכינה לך את המתנה.

כרגע אנחנו בשלב הבחירה. היא תהיה הטובה ביותר שאוכל.

משם לאריזה יפה יפה,

ומשם ישירות אליך למיטה.



יודעת ומאמינה שבעזרת המתנה אוכל להחזיר טיפה ממה שאבד.

לא יכולה לשתף עכשיו בפרטים אז בבקשה אל תשאל.

זו הפתעה ! :)