half-way contempt

אני פחות מדברת בפנטזיות, יותר בתוכניות. דברים שנראים לי לא ישימים לרוב לא יגרו אותי, העובדה שאני יכולה לממש או ממש להתקרב למימוש היא פקטור משמעותי בעוררות שלי.
זאת אחת הסיבות שמי ששלי יודע שבסופו של דבר, דברים שאני מסמנת לי כפנטזיה יקרו. לפעמים זה משיק לפנטזיות שלהם, לפעמים הם חוששים מהפנטזיות האלה.
אחת האהבות הגדולות שלי זה ראשוניות של הצד השני, אני אוהבת לרקום את הפעמים הראשונות, להיות שם בגילוי, להוביל אותם לדברים שהם לא ידעו שהם רוצים ולפעמים ידעו שרוצים, אך לא חשבו שמסוגלים. לפעמים הפחד מכך שהמציאות לא תענה על הפנטזיה מפחיד או פשוט מונע מימוש.
אחד הדברים הנפלאים בעיני, כשאני מובילה לחוויות ראשוניות, זה האחרי. לשמוע מהם על החוויה, לראות את הריגוש, לדעת שיצרתי צורך או רצון חדש.
בחמישי האחרון, בגחמה של אלפית שנייה, החלטתי שהגיע הזמן שאשתין עליו.
כמה דקות לאחר מכן שכבה תחתי שלולית (פאן אינטנדד) שלווה ומגורה.
אני אוהבת חוויות ראשוניות. מגרה אותי לדעת שאני היחידה, שאני ההתחלה.
מגרה אותי לדעת שזה נכנס לרשימת ה"אני רוצה" שלו. מגרה אותי לדעת שאני אקבל עוד, אם רק ארצה.