"את בטח יודעת, על גלוטן צריך לעבוד. רשת גלוטן לא מתפתחת סתם כך. צריך ללוש, לפעמים לחבוט, לעבד את הבצק, בקיצור.", סיימתי את המשפט, לגמתי מהג'ין תפוחים שלי והסתכלתי למטה. הבחורה ששכבה שם הסתכלה עלי במבט מבולבל ושאלה: "מה?". חייכתי חיוך סבלני, הבלבול שלה היה חמוד בעיני ואמרתי: "אני אסביר. במעשים. אני אעבוד עליך קשה ובסוף, בסוף את תהיי רכה ומתמסרת." עכשיו היא מחייכת ואני מוסיפה: "אל תשכחי, כל פעם שאני שואלת לרצונך, את מתוודה על איזו פנטזיה, או דבר שעשית".
היא מהנהנת, אני מפשקת לה את הרגליים בבעיטה קלה, מניחה את כף הרגל שלי על איבר המין שלה ודורכת. חזק יותר, חלש יותר, מעיכות ארוכות, קצרות. כף הרגל שלי לשה אותה.
"מה את רוצה?" - "אני רוצה שתזייני אותי".
אני מזיזה את כף הרגל שלי, מניחה אותה על הפה שלה והיא מלקקת את הרטיבות שלה ממני. העיניים שלה לא זזות מהעיניים שלי. אני מורידה ממנה את כף הרגל והיא נושפת ברטינה. אני מרימה אצבע מזהירה והיא סוגרת את הפה, היא יודעת שבראטיות מכבה אותי. אני הולכת לתיק שלי, חוזרת עם הכחול, מתיישבת על הרצפה לידה ומתחילה עם ירך ימין. מכות מהירות, קצב אחיד, מדי פעם עוצרת ומעבירה את כף היד שלי על העור החם, המתרכך ושוב הכחול. היא געשה מכאב שם מתחתי ונאבקה בעצמה על מנת לא לזוז.
"מה את רוצה?" - "שתהיי מרוצה ממני".
אני עוברת עם הכחול לחזה שלה. מכה בימין, מכה בשמאל. אני מעליה בפישוק, המבט שלי לא זז מהמבט הכואב שלה וכשאני שולחת יד אחורה, היא רטובה. מאוד. אני ממשיכה בשקט דקות קצרות.
"מה את רוצה?" - לספר לך שאוננתי עליך עושה בי דברים".
אני מלטפת את החזה האדום שלה, שיכחיל, והיא נושמת נשימות של עונג. לא מתאים לי שהיא תנשום. אני מצמידה את כף היד שלי לצוואר שלה, העיניים שלה נפערות, אני מהדקת. היא מתנשמת תחתי, הגוף קשיח, כמו בצק שלא נלוש מספיק. ואז היא נרפית, אני משחררת והיא לוקחת נשימה עמוקה. אני מחזירה את היד לצוואר שלה ושוב, מהתחלה.
"מה את רוצה?" - "אני לא יודעת. לנשום?"
אני פורצת בצחוק.
"את רטובה?", היא שואלת ואני מסתכלת עליה בשקט. "אני רוצה לדעת אם אני מגרה אותך", היא מתקנת. אני מחייכת ומתיישבת לה על הפנים. כמעט מתיישבת יותר נכון, אני רחוקה סנטימטרים מעטים מהפה והאף שלה ואני שואלת: "איך זה מריח לך? שאני מגורה?". היא מבקשת ממני לשאול אותה מה היא רוצה.
"מה את רוצה?" - "לא לנשום, כי את יושבת עלי".
אני מחייכת, קמה ממנה ואומרת לה שאני עושה הפסקת ג'ין ושאחר כך אחזור ללוש אותה ולשמוע עוד וידויים.
היא שוכבת שם, אני שותה בשקט והיא מבקשת לשאול שאלה, אני מסכימה.
"המערוך? למה הבאתי אותו?" אני מחייכת ואומרת לה שתחכה שאסיים לשתות.
אני מסיימת, לוקחת את המערוך, משמנת אותו ואומרת לה: "רצית שאזיין אותך, נכון? תפתחי רגליים. שטפתי אותו לפני שבאת."
יהיו עוד, מפוסט בקשה ההשראה.
