לפני שנתיים. 31 באוגוסט 2022 בשעה 20:04
אני בזום האחרון שלי להלילה, זה היה יום ארוך ויש עוד לפחות שעתיים עבודה לפני.
אני בפגישה, מדברת, מנתחת, חושבת. ופתאום קופצת לי תמונה לראש. הרגליים שלי כבר לא מונחות על הרצפה, הן על גבר בחליפת זנטאי אטומה, הידיים שלו אזוקות אחת לשנייה ושתיהן מחוברות לקולר. כפות הרגליים שלי על הפנים שלו, פשוט מונחות, ואני בזום שלי. מרוכזת בפגישה, שותה ג׳ין עם הרבה קרח, שהוא דאג להגיש לי לפני שהוא הפך למרבד.
