שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 12 שנים. 23 באוגוסט 2011 בשעה 7:52

אני מניחה שהוא דורש ציות, אני פשוט לא יודעת איך עושים את זה. מה הם חוקי המשחק? אני אמורה לעשות כל מה שהוא מבקש או שקצת למרוד ולעשות את הכל סוער יותר?
ואני יודעת שאני יכולה להביא אותו אל הקצה, לגרום לו לכעוס, להתאכזב, להכות. הוא אמר לי שהוא לא אוהב, שהוא יכאיב אם זה עושה לי טוב, בשבילי. איפה זה שם אותי? אני אמורה לבקש? להסביר כמה חזק אני אוהבת ואיפה? מותר להגיד כשהוא לא עושה את זה נכון בשבילי? הרי אני יודעת שמותר, הכל מותר, השאלה לאן זה ייקח. האם הוא ישאף ללמוד או שמא יאמר: "ככה זה גייגר שלי, ככה אני עושה ובזה תסתפקי"?

תהייה נוספת, ממה נכנסים לסאב ספייס אם אין כאב? האם הוא ישכב לידי, ילטף ביד אחת ויחנוק בשנייה עד שאבריי יתרפו, שמוחי יחדול?

Whip​(שולט) - שאלת הרבה שאלות...אנסה לענות עליהן
- אם תתייחסי לזה כאל משחק, זה יישאר כמשחק. אם תתייחסי לזה כאל כללים של מערכת יחסים אמיתית, עמוקה, זה יקבל משמעות שונה לגמרי, וייתן עומק לכל השליטה.
- את לא "אמורה" לעשות משהו. או שיש לך רצון להישלט, לתת למישהו מעלייך את המושכות, ואז לציית לו, או שלא. אם אין לך את זה - זה יישאר משחק שבכל רגע נתון ישנה אפשרות שתגידי "כבר לא מתאים לי"
- אם יש לך את זה, את תרצי להיות הכי טובה בשבילו. לרצות אותו. שהוא יתגאה בך. בוודאי שנשלטת אמיתית, מהלב, לא רוצה לעצבן, להרגיז או לאכזב את אדונה. לנשלטת שכזאת, אכזבה של אדונה ממנה - זה הדבר הכואב ביותר.
- החלק של הכאב תלוי בזוג. במה השולט אוהב לעשות, אך לא פחות מכך - מסף הכאב של הנשלטת, ומתגובתה לכאב. יש נשלטות שכואבות בדרך לא טובה, לא מדליקה, לא מרטיבה. במצב כזה, הכאב לא יכול להיות חלק מההנאה מהבדסמ, אולי רק כמענה לצורך עמוק בכאב "מכאיב", לא מענג - אבל אז צריך לעשות זאת בזהירות.
- אין כמו שיחת הבהרה, נטולת פוזות ומעמדות, בשביל להבהיר מהם הגבולות שלך. ובתוך גבולות אלו, הוא ישוטט כאוות נפשו. ועם הזמן, כשתבטחי בו ואם החששות יפחתו, אולי לבד תבקשי להרחיב את הגבולות...
- כאב, וגם עונג עמוק - כמו השפרצה, או שרשרת אורגזמות - יכולים להוביל לסאב ספייס, אבל זה משהו אישי. נסי ותהנו,
- בזהירות עם חנק, זה לא צחוק. עדיף בלעדיו.
לפני 12 שנים
hrgiger - בכל סיטואצייה יש את האפשרות "כבר לא מתאים לי", גם אם אתן את עצמי בידו של אדון באופן מוחלט אוכל לקום ולהגיד: "פוס, כבר לא משחקים". יותר מזה, האדון הנכון יזהה בי את זה קודם וישחרר.
בקשר לשיחת ההבהרה, כבודה במקומה מונח, אך אצלי היא נוטה להיות די רחוקה מהמציאות בסופו של דבר. הרי יש הבדל באיך שאני מגיבה למערכת יחסים עתידית עם אדם חדש לסיטואציות יומימיות כשאני כבר בתוכו. כמות ה"לאוים" ההתחלתית שלי רחוקה עשרות מונים מיכולת הכניעה שלי, או ההכנעה, לצורך העניין.
ברור לי שחנק זה לא צחוק, כך גם פיסטינג, לשלוח אותי ליום עבודה עם פלאג ולאונן לי בפומבי, אבל הם זורקים אותי למקום של נתינה ושל הנאה בצורה כל כך מושלמת שאני לא מוכנה לוותר עליהם.
אין דבר כזה "עדיף בלעדיו" מבחינתי, ברגע שהאמון שלי והבטחון שלי מסופקים, אחיל ואספוג הכל.

ותודה לך על התשובה המושקעת, גרמת לי להמשיך לחשוב (:
לפני 12 שנים
Whip​(שולט) - ברור שאפשר תמיד לקום וללכת. אין פה עבדות. כל יום יש בחירה מחדש - וזה מה שעושה את זה איכותי ושווה יותר.

הנטייה לשייך לשולטים, לגברים, או למין האנושי בכלל יכולת לקרוא מחשבות היא מעניינת, אך מוטעית מיסודה. :) אני לא בטוח שתמיד אפשר לדעת שמישהו עומד ללכת, ואז לשחרר אותו קודם. לפעמים אפשר לזהות סימנים של תסיסה, אי התאמה, שבר בקשר...ולפעמים זה נוחת עליך במפתיע. אני אכן מסכים שבקשר שליטה קרוב וצמוד האדון אמור להכיר לעומק את הנשלטת שלו עד כדי כך שהוא אמור לזהות סימנים שכאלה.

קשר עם אדון מורכב ממגע יומיומי, בטלפון, במייל, באלף ואחד דרכים שאמורים לקשר ביניכם באופן כמעט רציף. ובגלל זה שיחת ההבהרה היא רק יריית הפתיחה, ובקשר עצמו יש המון רגישות ותיקונים קטנים של בעיות שצצות, וכן - גם הורדה הדרגתית של מחסומים, של "לאוים", וזה מצוין - כל עוד זה לא נובע מלחץ של צד אחד על השני.

חנק, בגלל סכנת המוות בגלל שנייה או שתיים יותר מדי, שונה מאד מפיסטינג או פלאג או כל דבר אחר. אבל מה שמתאים לך\ם - רק בזהירות. ועם הפלאג תשתוללי חופשי :)

אם גרמתי לך לחשוב, אז מצוין. לשמוע דיעות של אחרים, לחשוב - באמת - על מה שאמרו, להחליט עדיין על דעתך - או אולי לקבל את דעתם. כל זה הוא תהליך מאד מעניין שאני תמיד מוכן לשקוע בתוכו, כי רק כך מתפתחים, משתנים, משתפרים, ולא מלהתבצר בעמדותיך ובדעותיך.

שיהיה לך יום מקסים :)
לפני 12 שנים
שפחה קטנה​(נשלטת) - באסה, הוא כבר הסביר לך הכל....
לפני 12 שנים
שפחה קטנה​(נשלטת) - באסה, הוא כבר הסביר לך הכל....
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י