half-way contempt

מה שרץ לי בראש כשאני נוגעת בעצמי

אנחנו יושבים איפשהו, איזה בר חשוך ושקט. אנחנו יושבים כנראה על הבר, בפינה כלשהיא. אני לובשת שמלה. אנחנו מנהלים שיחה רגילה, פרט לכך שאני דואגת שרגליי יהיו מפושקות בשבילך. בשלב מסויים מתחיל טיפה להתמלא מה שמאפשר לך להתכופף אלי ולהגיד לי שעכשיו כשאף אחד לא יכול לשמוע אותנו אני חוזרת לקרוא לך אדון, כמו בשיחות הפרטיות.זה כנראה יגרום לי להרטיב.

בחסות ההמון והשכרות אתה שם יד אחת על הירך הקרובה אליך ומבקש ממני לפשק טיפה יותר, אנחנו מנהלים שיחה רגילה לחלוטין במקביל. אני מפשקת. אתה מניח יד על הגב התחתון שלי ומזיז אותי על הכיסא לכיוון שלך כך שאני יושבת על קצה הכסא. זה גורם לי לפשק מעט יותר ולהרטיב הרבה יותר. אתה מניח אצבעות על קדמת תחתוני ומרפרף גורם לי להספיג את עצמי. אני לא אצליח לדבר בשלב מסויים, אתה ממשיך לספר לי משהו יומיומי לחלוטין, מכניס אצבעות מתחת לתחתונים ומורה לי להזיז את האגן. אנימזיזה את עצמי על אצבעותיך ואתה ממשיך לדבר על שום דבר מיני. אני יודעת שאני סמוקה ועיני פעורות.

אתה תפסיק באחת, תוציא את אצבעותייך, תבדוק שלא באמת רואים, תלקק אותן.

ופה אני גומרת.

כותבת ונהיית קצת רטובה, שוב...