half-way contempt

כמה ימים לפני המסיבה כבר התחלת לדבר על כל הדברים שאתה רוצה לעשות בי שם, שכולם יראו וידעו שאני שלך.
כלום ממה שאמרת, חשבת, תכננת לא קרה ועדיין אתמול הרגשתי שלך כמו שמזמן לא הרגשתי של אף אחד. זה התחיל מהדרך בה הסתכלת עלי כשרק יצאנו מהבית, אני תמיד יכולה לראות עליך שמתחיל להתרגש לך שם בין הרגליים. בנסיעה למסיבה אחזת בידי ולא הנחת לדקה במעין בעלות שכזו, בעלות מהולה בשייכות.
במהלך המסיבה כולה יכלתי להרגיש את העיניים שלך עלי, גם כשרקדתי לבדי. ידעתי שאתה תמיד שם מסתכל עלי ודואג שאדע את זה. גרמת לי להרגיש מוגנת ונבחנת בו זמנית. מתישהו בתחילת המסיבה ליטפת לי את הצוואר והמחשוף ואמרת שחסר שם משהו, מאותה השנייה הפכתי חסרת סבלנות. רציתי שתשים כבר את הקולר עלי. אחרי די הרבה זמן לא יכלתי להתאפק וביקשתי ממך לשים אותו עלי ולחבר את המצבטים שמגיעים איתו אלי. רציתי לענוד אותך, או כל דבר אחר שמתקשר לי אליך.
אני יודעת שחלק גדול מהערב הסתכלת על אחרים כשהם מסתכלים עלי. זה עורר אותך לראות שבוחנים את הרכוש שלך? זה מילא אותך גאווה לראות אחר חושק בי?
ואני יודעת שהיה בחור מסויים שהגזים לדעתך, ראיתי בעיניים שלך שאתה לא מקבל את זה שהוא ניגש אלי פעם אחר פעם.
ורציתי להגיד לך תודה. תודה שהנחת לי להתמודד איתו לבד, שלא באת "להפגין בעלות". תודה על זה שנתת לי להוכיח שפעם אחר פעם אני בוחרת בך.
ואהבתי לרקוד למענך כשהקולר על צווארי והמצבטים על פיטמותיי, ואהבתי לראות אותך מגורה מהעובדה שנשים בוחנות אותי. ועורר אותי כששאלת אותי מה הייתי רוצה שההיא (כן, אותה היא מסויימת) תעשה בי.
היה שם אחד ששאל אותי אם האדון שלי גם מזנה אותי, אם הוא חולק בי עם אחרים. די בגאווה אמרתי לו שאתה לא האדון שלי, שאני פשוט שלך. ושלך בלבד.

לפני כמה ימים, בשיחה עם אחד מהכותבים היותר המוכשרים שקראתי פה, אותו בחור אמר לי שכשהוא שוחח איתך דיברתם גם עלי קצת. הוא אמר שהוא זיהה אצלך גאווה בכך שאני איתך, שאתה מתגאה בכך שאתה שלי. דרכו, ריגשת אותי, מבלי שידעת בכלל.

שתדע, כל יום שעובר עושה אותי יותר שלך. כל דקה שעוברת אני מכריזה עלייך בעלות.