לקח לי זמן להרדם, הייתי מוטרדת. מצד אחד חשבתי שהייתי קשה מידי איתך, מצד שני חייכת יותר מידי. צד נוסף שלי תהה אם אתה באמת שם או רק משחק וצד אחר הבין שבאמת הייתי רגוזה ולא רק שיחקתי.
יותר מידי צדדים. מזל שהייתי עייפה.
התעוררתי עם תובנות.
שמתי אותך מוקדם מידי במקום של האחר כך. נתתי לך הרבה חופש כשלא היית באמת כבול לפני. לא באמת היית נשלט של מישהי בעבר, אתה לא מאולף. זה לא היה הוגן מצידי לתת לך להיות עבד משוחרר מבלי שהבנת מה זה להשתייך, מה זה להיות כבול.
אני לא באמת יכולה להרפות מבלי שהיה הדוק לפני זה.
אני משחררת אותך מהמטלות הקבועות של עכשיו, אני עוד לא משחררת ממני. ההתחלה הייתה צריכה להיות אחרת. יש סט חדש של הוראות, הדוק יותר. מדוייק. כזה שלא יאפשר לך לנחש, שלא תצטרך להתלבט. אני רוצה לקחת אותך להתחלה. ולא להתחיל מהאמצע, כמו שעשיתי, בטיפשותי הנחתי, ללא שום סיבה, שתדע לקרוא את מחשבותי.
הכל כבר מוכן לי בראש. אני יודעת מה אני רוצה ממך עכשיו.
ממך אני צריכה דבר אחד - אותך לעוד שבוע.
מסכים?
לפני 12 שנים. 27 באפריל 2012 בשעה 20:03
