אתה שוכב על הגב, הידיים שלך צמודות לצידי הגוף והרגליים אחת לשנייה. אתה מלופף בסרט הנצמד הסגול שלנו חמוש במבט מבולבל וזיקפה מבולבלת אף יותר. אתה מונח באלכסון כך שראשך נמצא בפינת המיטה וכשאני נעמדת ליד דלת החדר אתה מגלגל את עיניך על מנת לראות אותי, מבט נעלב צץ על פניך. אני מסדרת את בגדי, נושקת למצחך ואומרת לך שעוד מעט אחזור ושלא תדאג.
כשאני סוגרת את הדלת מאחרי בנקישה רכה אני שומעת אותך לוקח נשימה עמוקה, לחוץ?
כשהדלת נפתחת שוב אני שומעת אותך נושף ותוהה לעצמי אם עצרת את הנשימה עד עכשיו.
העיניים שלך עצומות והזקפה רדומה.
כשאתה שומע צעדים בעיקבותי אתה פוצח עיניים בבהלה ומנסה לראות מה מתרחש מסביבך. אני אומרת לך בקול רגוע שאתה יכול להרגע, שזה רק "הוא". אתה (מן הסתם) לא נרגע, אתה הרי לא יודע מי זה "הוא". גם אני לא, "הוא" חדש.
הבחור שאיתי נצמד עם הגב לקיר ואני עם הגב אליו, אני רואה את המבט התוהה שלך ונצמדת אליו עוד יותר. מוזר שאתה לא מוציא מילה, הרי פיך לא חסום. הוא מניח את ידיו על כתפיי ומתחיל ללטף את זרועותי, הוא עובר לצוואר ויורד לקו החזה. המחשוף שלי מוסט והוא חושף את החזה שלי שכבר נפוח מהתרגשות. נשימתך ונשימתי נעתקות בו זמנית, זקפתך ופיטמותי מתואמות גם הן. הוא מעלה את החלק האחורי של החצאית שלי ואני מתחילה לחכך את ישבני בזקפה שלו, הוא מגרגר באושר ואני מחייכת. ממתחת לחצאית הוא שולח יד לקדמת התחתונים ומתחיל ללטף בעדינות. אני נצמדת אחורה עוד יותר ואתה שוקע במזרון.
הבחור שמלטף אותי מתנצל ואומר שהוא צריך לשירותים ויוצא מן החדר, אני נגשת לקצה המיטה, מביטה עליך מלמעלה, מחייכת, מפשילה את תחתוני ומתישבת לך הפנים. באינסטינקט אתה מוציא לשון ומנעים אותי. אני מתחככת בך וכשהדלת נפתחת אני מגבירה קצב. הוא מתקרב אלי, מניח יד על ישבני ומצמיד אותי לפנים שלך, אתה מתחיל להשתנק. אני מתרוממת ממך ומניחה את ידו בין רגלי, אני נוטפת. הוא משכיב אותי על המיטה, רגלי פשוקות ליד ראשך ומתחיל ללקק. אני עוצמת עיניים. מושיטה יד לאחוז בשלך ונרגעת. אני חושבת שאני שומעת את הזין שלך גדל. כשהוא מחדיר לי אצבעות אני רואה אותך נדרך, אתה הרי יודע כל כך טוב איך אני מגיבה לזה. אני מניחה שאתה קצת כועס שמישהו אחר יגמיר אותי וקצת משוויץ בפני עצמך שאין סיכוי שהוא יעשה את זה טוב כמוך. כשאני מתחילה להתנשם אתה מתחיל להתפתל, אני מקשתת את הגב, אוחזת חזק יותר בידך שמתברר שלא עזבתי וגומרת.
אתה נושף אויר בכעס, הזיקפה שלך דורשת יחס והוא מעלי מלטף אותי לרגיעה. אני חוזרת למצב מכיל ומבין, מסתכלת עליו, מודה לו ואומרת שהיה נעים והוא יוצא מהחדר ומהבית בלי לומר מילה. "הוא" סיים את תפקידו.
אני קמה מהמיטה, מסדרת את בגדי, מביטה על המיטה הריקה ותוהה לעצמי מתי שתבין שעם מי שלא אהיה אתה תמיד שם איתי.
