אתה שוכב במיטה שלנו, נח לאחר יום עבודה. בחוץ קריר ומתחת לשמיכה נעים לך. אתה עוצם את העיניים ותמונות מתחילות לחלוף. לאט, אל תתן להן לעבור מהר, אני רוצה שתראה את כולן בבהירות.
תבחר אחת להתמקד בה ותחייך, שאדע.
דמיין אותי עכשיו, לבושה בשמלה האהובה עליך, יושבת על הבר. אני עם ספר (כרגיל) ולבד (כרגיל). אתה מזהה משהו חדש, נכון? זקיפות מתריסה בישיבה שלי, נענוע רגל של חוסר סבלנות.
אתה חוזר למיטה, אל מתחת לשמיכה, נעים לך.
אני מזמינה אותך להצטרף אלי בחזרה, באמת שנעים גם בבר, עם הספר.
ושוב אתה איתי. מה זה? משהו מוזר לך בזוית העין, הכוס שהייתה ריקה מלאה שוב והספר על הבר, עם הפנים כלפי מטה. גבר, יש גבר על הכסא הסמוך אלי. הוא עם הפנים אלי ואני מחייכת. אתה מצליח להבחין איזה מהחיוכים זה? זה המתגרה או המתנשא?
המתגרה, ללא ספק. כף היד שלי, שמלטפת לעצמי את הברך, מעידה על כך.
לא, זה לא זמן טוב לחזור לשמיכה. איך תדע מה סוף הסיפור? תשאר עוד קצת, אתה הרי רואה כמה אני נהנית.
ועכשיו דמיין חדרים גדולים, צבעים כהים, רהיטים מינימליסטים. אתה מריח את זה, נכון? תעקוב אחרי הריח, אני בטוחה תמצא אותי בבית הזה שאתה לא מכיר.
הנה, הגעת אלי. ריח הוויסקי הוביל אותך לסלון. שתי כוסות עם נוזל ענברי בתוכן, שני אנשים עם ריגוש בעיניים.
אתה רואה את היד שלו על השיער שלי ואת השפתיים שלי מחייכות.
ועכשיו בחזרה למיטה, אל מתחת לשמיכה. איפה שבפנים נעים ובחוץ קריר. כשתתעורר אתה תזכור כל מה שראית, כל חזיון שהובלתי אותך אליו. אתה נרדם.
אני חוזרת הבייתה, לבושה בשמלה שאתה אוהב עם ספר בתיק. מלווה אותי ריח מעושן של וויסקי והשיער שלי מעט מבולגן. אני מתפשטת, נכנסת למיטה, מושכת את הראש הישן שלך אל בין רגלי. הוא טעים לך? נעים לך ללקק הנאה של אחר? נפיחות השפתיים מסגירה את מה שחוויתי? אני אוהבת כשאתה מסיים את מה שאחר מתחיל.
was it your happy place?
