סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 9 שנים. 10 בפברואר 2015 בשעה 7:07

כבר כמה ימים אני מסתובבת עם תהייה בראש. כמה חשובה הטקסיות?
האם ה"גבירתי" (או כל פניית כבוד אחרת) משנה משהו? מה זה נותן לנהל שגרת הוראות מסויימת (בבוקר תעשה כך, כל שעתיים אחרת)? האם זה עוזר למקם את המשחקים במקומם, האם זה מנכיח יותר את השליטה? ואולי דווקא ההיפך? אולי דווקא בגלל שזה מנתק קצת מהחיים ה"רגילים" זה מקל?

אני יודעת שאצלי זה מאוד, מאוד נזיל. זה משתנה מול מי, מתי, בסוג הקשר. אני גם יודעת שכששיחקתי בצד השני היה לי מוזר ומיותר לפנות כך אל אחר.

אשמח לקרוא קצת איך זה אצל אחרות/ים. מכל הצדדים, למעלה, למטה, זכר, נקבה, חצי חצי (:

 

* אם יש מישהי/ו שרוצה לענות אבל לא להיחשף אני יותר מאשמח לקבל תגובה בפרטי.

* לא, זאת לא הזמנה ללשלוח לי "גבירתי" בפרטי (:

the rain song - לי זה נשמע תמיד נורא מיותר. מגוחך בעיקר. אמרתי את זה, אבל בדרך כלל צחקתי (בלב תמיד).
אף פעם לא היתה כוונה מאחורי המילים.
וכשקראו לי גברתי זה נשמע דבילי באותה מידה:)

שגרת הוראות לא היתה לי מעולם אז אני לא יודעת
לפני 9 שנים
hrgiger - לא היה הבדל בין מתי ומול מי? זה תמיד נראה לך מיותר?
לפני 9 שנים
the rain song - תמיד
זה קטע נורא מלאכותי בעיני
לפני 9 שנים
hrgiger - האמת שזה מסתדר לי עם איך שאני קוראת אותך, בעיקר לאחר הפוסט שבו הבהרת שאת עושה למענך ולמען הנאתך וזה לא פונקצייה של נשלטת.
לפני 9 שנים
Baines - הרגיש לי מוזר בואכה מביך למעט כשזה נעשה עם דוברת אנגלית
לפני 9 שנים
hrgiger - האם זה כי שפת האם שלך אנגלית? ומה בנוגע ל"חוקים"?
לפני 9 שנים
Baines - אני חושב שהסיבה היא שהחומרים שצרכתי בתמה הזו היו באנגלית וזה יצר תקדים לשימוש בשפה כזו. למען האמת גם בסיטואציות יומיומיות זה מרגיש לי אירוני ומעיק להשתמש או לקבל פניות במילים מעונבות בעוד שזה נורא טבעי כשזה מתנהל באנגלית. משהו בפורמליות הקלינית הזו פשוט לא עובד בעברית. אני מנחש שזה קשור לחוסר בתקדים.

לא הבנתי את השאלה השנייה.
לפני 9 שנים
hrgiger - למעשה אתה אומר שאתה לא שולל שזה "יעבוד" גם בעברית, אבל זה פשוט לא הגיע לשם?
אני שואלת מה בנוגע למערכת חוקים בתוך קשר בדס"מי? תאונן כל שעה עגולה, תקפוץ על רגל אחת כששעון מראה חצות וכו'...
לפני 9 שנים
Baines - לא שולל, כן מפקפק. אני לא רואה את הפורמליות משתלבת בטבעיות בעברית יומיומית למרות שהיא נדחפת לשם בכל פעם שאנחנו פונים לשירות לקוחות או מתכתבים עם האוניברסיטה וכו'. אולי יש לזה סיכוי טוב יותר לעבוד בגבול המצומצם של 'עברית פטישיסטית' כוריאציה פרטית, אבל כאמור מפקפק.

לא יצא לי יותר מדי להשתמש בחוקים, אבל זה יותר עניין של טעם אישי מאשר חוסר נוחות. טקסיות שמוגשת כחוקים לא מרגישה לי מוזר.
לפני 9 שנים
SWAY - לי זה עוזר כמו כל רכיב שמקרב את הפנטזיה לדיוק המירבי, אף על פי כן בשבילי זה מוזר לקרוא למישהי גבירתי בתחילת ההכרות שלנו
לפני 9 שנים
hrgiger - אז אתה אומר שזה חיובי ורצוי אך רק כשזה כבר בתוך אינרציית מערכת היחסים ולא כדרך פנייה סטנדרטית?
לפני 9 שנים
SWAY - לא מדליק אותי במיוחד על ההתחלה לקרוא למישהי גברת/מלכה,
שגרת חוקים זה דבר מדליק בעיני כחלק מיחסיי DS.

דיון מעניין :).
לפני 9 שנים
פייה{O} - לי כל ה׳גבירתי׳ ׳אדוני׳ מרגיש מאוד מלאכותי ואף מגוחך.
לעומת זאת הייתי פעם עם שולט שלא הסכים שאקרא לו בשמו הפרטי אלא רק בניק,
ואיכשהו זה הסתדר לי באופן מאוד טבעי בגלל ההיררכיה שהייתה ביחסים בינינו.
אבל תכלס מה זה חשוב - העיקר מה שעובד לכם :)
לפני 9 שנים
hrgiger - אה, ברור לי שזה מה שעובד לנו (:
אני סתם תוהה מה עובד לאחרים, או לא עובד, ולמה.
אם הוא היה דורש שתקראי לו "אדוני" ולא בניק עניין ההירכייה עדיין היה משמעותי?
לפני 9 שנים
פייה{O} - אם הוא היה דורש הייתי זורמת כמובן, אבל זה היה לי מצחיק ולא טבעי.
לעומת זאת שגרה מסויימת דווקא יכולה לתחזק את הפנטזיה ולהוסיף לדעתי...
לפני 9 שנים
שש שעה - כל חוק שנאכף הוא אלמנט של שליטה. גם מצד האוכף/שולט וגם מצד הנאכף/נשלט.

יש דברים שבהתחלה יכולים להראות או להרגיש זרים/מנוכרים/מעושים/לא טבעיים, אך עם הזמן (ועם אכיפה נכונה) הם יקבלו משמעות אחרת.

לי היה מאוד קשה וגם מצחיק ומעושה לעבור ל'אדוני' מהשם הפרטי, אך לאחר זמן הכינוי הזה קיבל נופך ומשקל, ולאחר זמן נוסף הפך לסמל ולטבע שני. וכשמישהי אחרת השתמשה בשם (אני כמעט רוצה לכתוב 'המפורש') שלו, הדבר הוציא אותי מדעתי.

לסיכום - סמלים וטקסים מקבלים את החשיבות שנותנים להם. גם אם זה לקרוא לאחר 'קוקו' תוך כדי דילוג וניתור - אם עבור השולט והנשלט זה מסמל את הקשר והשליטה ביניהם, אם עבור הנשלט והשולט עצם הביצוע המגוחך מסמל את היותם שולט ונשלט - אז זה עובד.

לפני 9 שנים
hrgiger - תודה (:
לפני 9 שנים
זחלן​(נשלט) - טקסים מסוגים שונים מהווים אקט חשוב עבורי, בעיקר כי דרך אותם טקסים, אני יכול לחוות את הימצאות השליטה גם כשאין ביני ובין זו שמעליי מגע פיזי, או קשר אחר.

דרך התוויות של "מותר ואסור", קיימת תחושה הדדית של נוכחות. זה למעשה התרגום האישי שלי ל- 24/7. אני יכול להיות בקצה השני של העולם, ועדיין – רוחה נחה עליי, בין היתר דרך ההתוויה הזו, דרך הכללים בהם אני חייב לעמוד. גם אם לא נפגשנו, ולא התכתבנו/דיברנו, וכלל לא היה בינינו קשר – היא יודעת כי הצריבה שלה בי, מצויה גם באותן "מצוות" להן אני מחויב, וזאת יודע גם אני.

למעשה, זה דומה לדת. גם דת זה סוג של 24/7, אולם כאן, מחד גיסא חרון אפה בא לידי ביטוי בצורה כואבת וישירה יותר, ומאידך גיסא אני בטוח שלאלוהים אין ריח טוב כמו זה שלה. ובכלל, המצוות הרבה יותר הגיוניות (אני מבין מדוע עליי להגיע לפורקן רק באישור, בעוד שאין לי מושג למה אסור לאכול בשר וחלב).

לטעמי, הגבלת שליטה רק למפגשים פיזיים, או לאינטראקציה בכלל, מפספסת את המהות. השליטה נמצאת שם, כל הזמן, במינונים משתנים. מפגשים ואינטראקציות, בסך הכל מהווים סוג של פסגה מסוימת באותו גרף רציף.
לפני 9 שנים
hrgiger - האם אתה חושב שהטקסים הם העיקר?
רוצה לשאול, האם טקסיות ללא פיזיות תעבוד בניגוד לפיזיות ללא טקסיות?
לפני 9 שנים
tmptmptmp​(נשלט) - לי זה חשוב, זה נותן לי סוג של תחושת שייכות וסוג של תחושת הבדלי מעמדות
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י