לפני 9 שנים. 11 בפברואר 2015 בשעה 12:11
יש נקודות מסויימות בחיים שלי שאני עוצרת לבחון הכל. זה תמיד יהיה לפני/תוך כדי/אחרי שינוי כלשהוא.
אני בוחנת אותי, אותו, אותנו, את הסביבה.
יש נקודות מסויימות בחיים שלי שאני מבינה שזכיתי. מסיבה לא ברורה אני מוקפת באנשים שרוצים בטובתי, שיעשו המון בשבילי. אלוהים עדי (ואז מה אם אני אגנוסטית) שאני לא אדם פשוט, לא סטנדרטי ומלא דרישות ועדיין סובבים אותי אנשים שייתנו לי מעצמם גם מבלי שאצטרך לבקש.
יש נקודות מסויימות בחיים שלי שגורמות לי לשים את עצמי מתחת לזכוכית מגדלת, לפרק את עצמי לגורמים. זה משמח אותי לדעת שתמיד יהיה מי שיאסוף אותי.
וכן, זה אולי לא רק הוא, אלא הסביבה שלי בכלליות, אבל אני נוטה להניח שלולא היה אותו, לא הייתי מזהה את מה שמקיף אותי.
