אני חוזרת מהפדיקור מניקור שלי ומנסה להחליט אם הבחירה שלי נבונה. נכון, זה רק לק, אבל אני בחורה, אתם יודעים (:
אני בוחנת את כפות הידיים, כפות הרגליים, מזיזה קצת ימינה, משנה זוית. בסוף אני נזכרת שזה לא ממש משנה ומרימה את הראש. מולי יושב גבר כבן 40, לבוש מכובד וחנוני משהו, משקפיים ושיער מעט מאפיר. המבט שלו תקוע עמוק עמוק בכפות הרגליים שלי והוא אפילו לא שם לב שאני בוחנת אותו.
אני מפילה את התיק בכוונה והוא נבהל מעט, מזדקף. כשהמבט שלו פוגש את שלי אני שואלת: "סליחה, אפשר לשאול שאלה מטופשת?". הוא נראה מאוד מופתע ועונה בחיוב.
"זה יפה בעיניך? הקו האדום הדק הזה?" הסומק שלו משווה את עצמו בשנייה עם האדום שעל כפות ידי ורגלי ואני לא יכולה שלא לחייך.
הוא עונה: "בדרך כלל פרנץ' זה לבן, זה מיוחד". ולי בא להגיד לו "גייגר, אני בטוחה שתמצא אותי און ליין". במקום זה אני אומרת לו שאני מקווה שמיוחד זה חיובי ומודה לו.
וחוזרת לשחק משחק שלשות מטופש בטלפון.
לפני 9 שנים. 15 ביולי 2015 בשעה 11:46
