שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 8 שנים. 22 במרץ 2016 בשעה 20:05

אני חוזרת הבייתה וכמו תמיד מביטה בנוף האנושי שנגלה לפני מבעד לחלונות האוטובוס, כשהוא עוצר ברמזור אני מבחינה בקבוצת בני נוער מחופשת לחיילים. אני בוחנת את הדינמיקה ביניהם ומתפעלת מאיכות התחפושות.
מבט אחד שמאלה ואני רואה את עזריאלי, מבט נוסף על קבוצת הילדים ואני מבינה שהקרייה מימיני.
הם לא ילדים. אני זקנה והם רק נראים צעירים. הם חיילים. אבוי.

יעל t​(אחרת) - (:
לפני 8 שנים
hrgiger - דווקא יותר ):
לפני 8 שנים
The AGENT​(שולט) - חחח
החיים עוד לפנייך
לפני 8 שנים
פפיון סגול​(נשלט) - אני ממרום גילי(24) הייתי לוחם, ואני מסתכל על חיילים ויש לי אותה הרגשה כמו שאני רואה תיכוניסטים..

פעם בכמה זמן אני אומר איך הם עושים כל כך הרבה עבודה, הם ממש ילדים.

אז לא, את לא זקנה(:
לפני 8 שנים
רצסיבי​(נשלט) - ומה אם יש לי בן חייל? למה זה הופך אותי?
לפני 8 שנים
Syat I Afterwind - הווווו כן. This is familiar. :)
לפני 8 שנים
subtal​(נשלט) - לחיינו.
לפני 8 שנים
פרינס​(שולט) - רודי, האפסייד הוא שהזמן רץ באותו קצב עבור כולנו... :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י