כשאני פותחת את הדלת אתה ישר צונח לרצפה, אתה כבר יודע שהחשש שלך ממה יקרה אם מישהו יעבור במסדרון לא מעניין אותי ושאם לא תעשה זאת אסתובב ואלך. אני טופחת לך בחיבה על הראש, נכנסת ואומרת: "תתפשט". המראה שלך מתפתל לצאת מהבגדים מבלי לקום מהרצפה גורם לי לחייך והמבט המובך שלך, לריגוש קל.
על השולחן מחכים כוס הוויסקי שלי, גאג, מסכך וכפפה ועל מסך הטלויזיה מחכה אחד הסרטונים שבחרת לנו.
אני מתיישבת על הספה ומבקשת ממך לטפס על השולחן, על הבירכיים, אתה מתמקם כך שאתה יכול לראות גם את המסך וגם אותי. כשאעמד ואומר לך שזאת ההזדמנות האחרונה שלך, עד שאלך, לבקש ממני משהו אתה שואל אם תוכל לגעת בי היום והחיוך שלי יעלה עצב בעיניך. אני שמה לך את הגאג, מתיישבת על הספה, לוקחת את הכוס שלי ומבקשת ממך להושיט לי יד. אני שמה לך מסכך בכף היד, לוחצת פליי ומסתכלת.
אתה מביט במסך, רואה איך גבר אחד משתמש בגבר אחר, רואה ויודע שככה אני רוצה אותך. אתה מאונן לעצמך ולא יודע אם לשמוח כשעומד לך עכשיו. אתה הרי סטרייט וזה גבר שמזיין אותך בראש עכשיו. הריגוש והבושה שמציפים אותך מעוררים אותי ואני מתרוממת.
אני מורידה אותה לשש, פנים למסך וחור אלי, אני שמה את הכפפה, משמנת אצבע אחת ומחדירה אליך מבלי לתת לך להתרגל. אני מורה לך להמשיך להביט במסך ולהפסיק לאונן. אני מוסיפה עוד אצבע ואומרת לך שפשוט נולדת להיות חור ושאני לא מבינה למה אתה חושב שגברים לא אמורים לזיין אותך.
אחרי כמה דקות בהן אני מזיינת את החור שאתה ונרטבת מהגניחות שנשמעות מבעד לגאג אני מוציאה את האצבעות שלי ממך ומשאירה את הכפפה בפנים, משתלשלת ממך, אני נעמדת מולך, מחזירה אותך לעמוד על הברכיים, מביטה עליך, מלא רוק ומבוכה. היד שלי נשלחת לצוואר שלך והפה מתקרב לאוזן שלך. כשאני מהדקת את כף היד אני אומרת לך שאתה תהיה חור לתפארת וכשתלמד לבלוע אולי סוף כל סוף תועיל לי. אני אומרת לך שאתה יכול לאונן שוב והפעם גם לגמור ושכשאגיע לעשר אני הולכת. אתה מתחיל לאונן בקדחתנות, מנסה להספיק. אני סופרת לאט, היד הדוקה על הצוואר שלך. כשאני מגיעה לעשר אני עוזבת, מסתובבת והולכת. קצת לפני שאני סוגרת את הדלת מאחרי אני שומעת "תחזרי".
בדרך הביתה אני אקבל ממך הודעה שגמרת, שאתה שונא סרטי הומואים, שכואב לך בצד של הפה. ותשאל מתי אבוא שוב.
לפני 8 שנים. 22 במרץ 2016 בשעה 7:36
