half-way contempt

* זה לא גוש שתקוע לי, זאת פקעת. היא יושבת טוב טוב בעורף ובין השכמות ולא תותר על שלא אשמע זעקות כאב מלוות ב:"אני לא יכול יותר, אבל תמשיכי. זאת את שצריכה את זה."

* פעם חשבתי שהכי גרוע זה לעמוד בפני צומת עם מלא אפשרויות, היום אני מבינה שהכי גרוע זה לעמוד בכניסה לרחוב ללא מוצא ולדעת שאין לי ברירה אלא להיכנס. ולהיתקע בקיר.

* זה לא רעב עכשיו, אין פה עוררות. זה צורך אלים ומשתמש ואני נאבקת בעצמי שלא להכנע לו. כי מישהו ישנא אותי אחר כך, או יתאהב. ואני לא יודעת מה גרוע יותר.

* מישהו שמכיר אותי מאוד טוב ומאוד וירטואלית שאל אותי לשלומי וכשעניתי "קורסת" הוא הגיב ב:"את? את לא יודעת לקרוס." ואני התרגזתי, כי הוא צודק. כשאני אומרת קורסת אני מתכוונת שקשה לי ושימות העולם אבל לא אתן לעצמי לקרוס.