אני יודעת שאת רוצה. אמרת את זה לא מעט. הביטוי המדויק היה "כשתגידי, אבוא" אם אני זוכרת נכון.
ויום אחד אמרתי. ביקשתי ממך לחכות לי על הרצפה, מול הכורסא, בעיניים מכוסות ולהשאיר לי מפתח לדירה שלך בארון חשמל, אמרתי לך שאבוא כשאסיים אימון.
היית כל כך מעוררת, יכלתי לדמיין את העיניים המצפות שלך מתחת לכיסוי. הגוף המתוח שלך הראה לי כמה את חוששת. כשסגרתי את הדלת אחרי ניסית להגיד משהו והושתקת בשנייה. אמרתי לך שאני צריכה את הלשון שלך פנוייה, אז שקט. החיוך שלך העלה אחד על פני.
התפשטתי בשקט, התיישבתי על הספה, הושטתי רגל ואמרתי לך "לקקי". הרתיעה שלך, בשנייה שהבנת שלא התקלחתי לאחר האימון, גרמה לי לפרץ צחוק. כשהחזרת את הלשון יכלתי לראות את המאבק בגוף שלך, אבל ליקקת. הפנים שלך הראו כמה את לא מרוצה. לאחר שסיימת עם כפות הרגליים שלי הסרתי ממך את כיסוי העיניים ושאלתי אותך אם אני טעימה כמו שדמיינת שאהיה. ה"לא" הנעלב שלך רק גרם לי לחייך.
נעמדתי עם הגב אליך, ישבן צמוד לפנים שלך ואמרתי לך שזה הזמן להמשיך ללקק. חבל שאין לי עיניים בגב, קצת רציתי לראות את הדחייה בעיניים שלך.
הלשון שלך הייתה כל כך נעימה בתוכי, המהומי ההנאה שלי בטוח נשמעו גם מבחוץ. כשהסתובבתי אליך שוב ביקשתי ממך להעמד, ללטף את עצמך בין הרגליים ולספר לי כמה את רטובה, ה"מאוד" שלך היה שקט ומופתע. את בית השחי כבר ליקקת ברעב אמיתי, כנראה שההבנה שלך שאת מגורה כל כך גרמה לך לשכוח שאני אחרי אימון של שעה וחצי, שחם בחוץ, שזאת זעה שאת מלקקת.
הצלצול של הטיימר הקפיץ אותך. וה"למה?" שנפלט לך כשאמרתי שלמזלך זה אומר שיש מים חמים ואני יכולה להתקלח הפתיע את שתינו.
כשקראתי לך "מגבת אנושית" חייכת ואמרת שתנגבי אותי גם אחרי המקלחת, אם ארשה לך.
מתישהו אעשה זאת, רק שבמציאות היא תתחנן לטעום אותי ככה (:
