לפני 7 שנים. 29 ביוני 2017 בשעה 7:02
אני חוזרת מאימון, חם לי ואני מזיעה. כל הדרך הביתה אני נוזפת בעצמי על זה שבחרתי סטודיו ולא מכון עם מקלחות וכאלה. חם לי, כאמור, אז אני שותה מלא.
כשאני נכנסת לירקן יש תור מטורף ואני מבינה שאני ממש, אבל ממש, צריכה פיפי. אני מסתכלת על התור שלפני, מדברת קצת עם השלפוחית שלי ומחליטה לנטוש וללכת הביתה. את הצעדים האחרונים אני עושה בספק הליכה ספק ריצה (על מי אני עובדת? תפוסים לי השרירים. אני מדדה).
אני נכנסת הביתה, בועטת את הנעליים ממני, מורידה את הגרביים ומתיישבת על האסלה. החתולה רצה אלי באקסטזה ומתחילה ללקק את כפות הרגליים שלי. המזיעות. כשאני משתינה.
אני לא מצליחה שלא לחשוב כמה סטייה יש בתמונה הזאת ומתגלגלת מצחוק.
* זיעה.
* כפות רגליים.
* שתן.
* בעלי חיים.
* צחוק משועשע.
חבל שזאת לא הייתה לשון אנושית שם. אני לא עושה בעלי חיים.
