פוסט שקראתי התחבר לי לכמה דברים שמגדירים אותי כמי שנמצאת בצד הדומיננטי, המוביל. אז קיבלתי רשות להניח פה קישור לפוסט שלה https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=92297&postid=658881 , כי בא לי שתקראו אותו.
התגובה שלי לזה יחסית אסוציאטיבית, אבל לי בראש זה התחבר, אז זה מה שחשוב (:
אני לא מכניעה, יש בי מעט מאוד כוחניות בהתחלה. אני מחכה בסבלנות שיבינו שאני היא האחת שהם רוצים מעליהם ויציעו כניעה, מיוזמתם.
אני לא נמשכת להקטנה, ביטול. אני ממקמת מתחתי ומאפשרת לגדול בתוך זה, להתחבר לרצונות כנים, בסיסיים.
אני לא מבטלת את הצרכים של מי ששלי, אני מלמדת אותם שהצרכים שלהם תלויים בי, בהנאה שלי.
אני נהנית מחד פעמיות, לא אשקר. אבל אני פורחת כשמישהו שלי לאורך זמן, החופש שלי לבקש, לקחת, לקבל, מתקיים במלואו (או בקירוב), רק במצב בו הקשר קבוע. מוגדר.
אני מבהירה היטב את הצרכים והרצונות שלי בהתחלה ואת העובדה שהם הכרח, אבל מוכנה לשקול דחייה, כשאני יודעת שבסוף אקבל את זה לא מכורח, אלא מרצון לספק אותי, לשמח.
אני תמיד מנומסת, נעימה, רגישה, מכבדת ומאפשרת לבקש הכל ולחלוק כל פחד ומצוקה. אני חסרת סבלנות כשמי שמולי מייחס זאת לחולשה ומנסה לבעוט, כדי לראות מתי "אקח שליטה". השליטה שלי היא בלקבל, לא לדרוש.
שוב, זה לא לגמרי קשור, אבל לשם מה שזוהי כתבה זרק אותי.
