"אני יודעת שהיית מעדיף לדעת מראש שמישהו מגיע, אבל החלטתי שלא, שבא לי להפתיע אותך", אמרתי וקצת הצטערתי שבתחילת המפגש ביקשתי ממך לעטות את המסיכה, הייתי שמחה לראות את המבט המבוהל שלך כרגע.
אני יודעת שאתה רוצה לשאול, להגיד משהו, אבל המסיכה מעמעמת את המילים שלך. אני מניחה יד על החזה שלך ומזכירה לך שאנחנו מדברים ב"כן" ו"לא", אתה רק צריך להניע את הראש.
"אתה מפחד?", אתה נד לחיוב.
"אתה סומך עלי?", אתה נד לחיוב.
"אתה מגורה?", אתה מניע את ראשך לשלילה.
"אז למה אתה זקור?", על זה אתה כבר לא יכול לענות, אבל היד שלך נשלחת באינסטינקט לזין שלך על מנת לבדוק. מנסה בכל אופן, אתה קשור.
יש דפיקה בדלת. הגוף שלך מתכווץ ואני חושבת שהיית קם והולך אחרי, אם היית יכול. אני פותחת את הדלת ואתה שומע חלקי שיחה.
אני חוזרת לחדר ואומרת: "אני איתו, בסלון, אני אבוא לבדוק מה קורה איתך מידי כמה דקות", אני מניחה פעמון ביד שלך ואומרת לך לצלצל אם אתה צריך אותי.
אתה לא שומע כלום, לא יודע כמה זמן עבר. אני מגיעה מידי כמה זמן לבדוק שאתה בסדר, ולאונן לך, במידה והזקפה יורדת.
אני נכנסת לחדר, מתיישבת על המיטה לידך, נותנת לך להרגיש אותי ואומרת: "הוא מצטרף אלינו, החזקת מעמד יפה בלי לקרוא לי ואני חושבת שמגיע לך פרס. אני אשחרר לך יד אחת, כדי שתוכל להחזיק בי והוא יעזור לך לגמור.", אתה מניע את ראשך לשלילה.
אני מניחה יד אחת על החזה שלך ושנייה על הזקפה שלך, "בשבילי, אני רוצה שתגמור בפה שלו בשבילי. הוא מחכה בסלון, בכיסוי עיניים, גם הוא עדיין לא גמר. הוא יוכל לגמור רק אחריך. תעשה זאת בשבילי?", אתה נד לחיוב.
אני מלטפת את הלחי שלך ומרגישה איך אתה מנסה לשאוב מעט נחמה מהיד שלי.
אני הולכת לסלון ועוזרת לו להגיע לחדר, לעלות על המיטה. אני ממקמת אותו בין הרגליים שלך, משחררת יד אחת שלך ואוחזת בה. "תמצוץ", אני אומרת לו.
היד שלך נאחזת בשלי בחוזקה והגוף שלך מתקשה. החדר שקט, שומעים רק את רעש המציצה ואנחה שנפלטת לך, מידי פעם.
אני מתקרבת אליך ולוחשת לך שאני מסירה את המסיכה שלך, אתה מתקשה לעזוב לי את היד.
המבט שלך, כשאני מורידה אותה, כל כך מגרה. אתה דומע, מסתכל לי בעיניים, אני מניחה יד על הלחי שלך ומבקשת ממך לגמור, "בשבילי, בפה שלו, הוא יבלע הכל." אתה גומר ובוכה.
הוא מוציא את הזין שלך מהפה שלו ואני משחררת אותך. אתה נצמד אלי, אני אוחזת בך.
"הרגל שלי בין הרגליים שלך", אני אומרת למוצץ, "אתה יכול להתחכך. אתה גומר רק ברשות".
הוא מבקש רשות מהר מאוד ואני מסרבת, כמה פעמים. אני מחכה שתרגע קצת, כדי שאוכל לעזוב אותך ולהחזיר אותו לסלון.
הגוף שלך נרפה ואני שואלת אם אתה בסדר, אם אוכל לעזוב אותך לכמה דקות, אתה מהנהן לחיוב.
אני אומרת לו שהוא יכול לגמור, הוא גונח ואתה מתכווץ במיטה. הוא גומר ואני אומרת לו: "זהו, עכשיו אתה צריך ללכת. אני אחזיר אותך לסלון".
אני קמה מהמיטה ואתה נאחז בי, לוקח לך כמה שניות עד שאתה משחרר.
אני מלווה אותו לסלון וחוזרת לחדר לאחר כמה דקות, סוגרת את הדלת אחרינו.
אתה נרעד כשאתה שומע את הדלת נטרקת אחריו. אני מחייכת.
