"אני בדרך, היה דייט טוב, השאיר אותי רעבה".
אתה קורא את ההודעה וספק מקנא ספק שמח. אתה שואל אותי מה להכין ומחייך כשאתה קורא את הערקאננס שלי, הוא כבר מוכן, נשאר להוסיף רק קרח.
אני מגיעה, זורקת לך "תתפשט ובוא אחרי" ומתפשטת בדרך לשירותים. אני משתינה וכשאני מסיימת אני אומרת לך שאתה יכול לנקות, אתה מלקק עד שאני אומרת להפסיק, אני קצת גונחת.
אני מתרוממת מהאסלה אומרת לך לצחצח שיניים ולהצטרף אלי בסלון. אתה מוצא אותי עומדת שם עם סיגריה והמשקה שהכנת לי.
אני מבקשת ממך להתיישב על הספה, אוזקת את הרגליים שלך אחת לשנייה ואת הידיים גם, מאחורי הגב. אני שמה לך גאג, כיסוי עיניים ומתחילה לאונן לך. אתה מטפטף.
אני מתיישבת לך על הזין ושומעת אותך גונח בהפתעה לתוך הגאג, אני כמעט ולא משתמשת בך ככה.
אני יושבת בלי לזוז ואני מזהה את הפחד המרוגש שלך, אתה כולך מתוח, לא רק בתוכי.
אני לוקחת שלוק ואומרת: "טעים", אתה מלמל שאתה שמח, לא בטוחה שזה כי טעים לי.
הצריבה על החזה מפתיעה אותך, הגוף שלך נזרק קדימה ואתה ננעץ עמוק יותר בתוכי. אנקת הכאב שלך משתלבת באנחת העונג שלי.
"אני חושבת שאצליח לגמור ככה", אני אומרת. ומניחה את גחלת הסיגריה שלי על החזה שלך פעם נוספת.
זה נעים.
ושוב.
לפני 6 שנים. 3 באוקטובר 2018 בשעה 15:30