ג: "ערה?"
מ: "די. תניחי לי. תני לי לישון."
ג: "אבל אני רוצה ממש ולא מצליחה בלעדיך."
מ: "אז תעשי לבד, זה טוב כמעט כמו כשזה איתי."
ג: "לא, זה לא. זה דומה ממש, אבל מרגיש אחרת."
מ: "פפפפ"
ג: "ערה?"
מ:
ג: "אני אכריח אותך להתעורר."
מ:
ג: "אוקיי. גיים און."
המוזה הארורה שלי מסרבת להתעורר. אני כותבת, אבל ליד. מספרת כמעט מה שאני רוצה. חושפת הכי הרבה שאפשר, אבל בלי לחשוף.
אני, כמו שאתם יודעים, סאקרית של "מרצון" אבל מניפולטיבית מספיק בשביל להביא את מי שאני רוצה אל סף הרצון ואז ישירות לידיים שלי.
לפעמים אני צריכה בזה עזרה.
ממכם.
תעזרו לי להפעיל מניפולציה על המוזה שלי?
אני רוצה לכתוב ולא בא לי עוד "יקרה בעתיד" וכאלה. זה לא שהם נמאסו עלי אבל אני רוצה ממנה עוד, מקומות שהיא לא נתנה לי ואני רוצה להעיר בה.
מה שאני מבקשת ממכם זה פתיון קטן למוזה. גיל. כן, זהו.
אני רוצה שתבחרו גיל.
פה בתגובות תכתבו לי גיל ואני אספר משהו עלי, משהו שזכור לי מהגיל הזה.
זה יהיה לפי הסדר בתגובות ואני מבטיחה (לי) לפחות חמישה פוסטים.
מ: "זונה."
ג: "מה אמרת? אצלי לא מקללים. לשון החוצה. איפה השוקר?"
