אני לא מגדירה אחת כזאת, לא חושבת שאי פעם הצעתי למי ששלי (ואני לא מדברת על משהו מזדמן/חד פעמי) מילת בטחון. אני לא חושבת שזה מיותר באופן גורף, אני לא חושבת שיש משהו רע במילת בטחון אני פשוט מעדיפה לנהל את הקשרים שלי ללא אחת כזאת. אני מניחה שאם מי ששלי יבקש אחת, ננהל שיחה ארוכה בה ארצה לדעת למה ובשביל מה ואז נחליט, ביחד. בפועל, עד עכשיו, בכל הקשרים שלי, לא ביקשו ממני אחת כזאת (משוגעים, בחיי, אני הרי אהפוך מישהו לפחם מתישהו (: ).
בשיחה שניהלתי היום עם הצעצוע הופתעתי לגלות שהוא חווה אותי, לפעמים, אגרסיבית יותר ממה שאני חושבת, זה הוביל לשיחה על "לשחרר", אבל מהצד שלי, לא שלו. ביקשתי ממנו שיסביר לי למה זה טוב לו ככל שאני יותר משוחררת. הרי, אם אהיה כנה, הוא היה מעדיף להיות שלי בלי כל הכוויות/סאונד/מניעה.
מה שהלך לי בראש בעקבות זה עדיין לא קוהרנטי מספיק בשביל שאצליח לכתוב את זה, אבל הבנתי משהו.
מתישהו, לבדיקה, אני אתן מילת בטחון. לא כדי לשמור על מי שמתחתי, אלא כדי לאפשר לו לתת לי חופש.
אני אנשום עמוק לפני, אלטף את הראש ואתחיל על מנת להפסיק רק כשמי שמולי באמת לא יוכל יותר. אני לא אפסיק כי אני חוששת, מגנה, שומרת.
ואחרי? אני לא יודעת מה יהיה אחרי. אני לא יודעת אם יהיה דרופ או ספייס, או שניהם (אצל שנינו).
אני כן יודעת שמה שלא אשבור שם, מה שלא יפצע, אני אהיה שם לאחות, או לפחות אנסה.
לפני 5 שנים. 12 בספטמבר 2019 בשעה 8:03
