לפני 5 שנים. 23 בספטמבר 2019 בשעה 6:17
בפעמיים האחרונות שניפגשנו הקולר שלו לא היה עליו. הוא לא הגיש לי אותו כשהוא הגיע ואני לא ביקשתי אותו.
נכון, אי אפשר לפספס את השייכות שלו. הוא למד לזהות מחוות עדינות שלי, לשמוע מעבר למילים המפורטות, הוא מזהה מה ישמח אותי ודואג שאקבל את זה, הוא עוקב אחרי במבט כשאני זזה בחדר.
ואני, אני באמת לא טיקסית, לרוב, אבל יש דברים שעושים לי נעים, שמקבעים את אופי הקשר. הקולר הזה, הוא השני במספר, הראשון היה לא נוח. את הקולר הזה הכנתי מרצועה של תיק שלי שנקרע והוא מתאים לו הרבה יותר.
אז בפעמיים האחרונות לא היה קולר וכאמור, אני לא טיקסית, אבל להבא, אחרי החיבוק, לפני הנשיקה לכף הרגל, הוא יגיש לי את הקולר.
כי יש טקסים שעושים לי נעים.
