half-way contempt

הראש שלי קצת גועש בזמן האחרון*, מחשבות מסתחררות שם ורצונות עולים על גדותיהם. אני מרגישה שיש המון החלטות שצריכות להילקח והמון דברים שאני רוצה לעשות.
וקשה לי לבחור איך לבחור מכל הסערה הזאת.
להתחיל לעשות ולהגיד לעצמי (תוך כדי שאני חווה) "את זה רציתי", "זה מיותר"? או, לעצור ולהבין מה באמת נכון לי עכשיו?
ואולי הדרכים שונות כשמדובר על מה שאני רוצה לעשות למען עצמי ועל מה שאני רוצה לעשות באחרים.ות**?

* זה כנראה חוסר השגרה, מיעוט העבודה והפחות ריטלין. והחורף שמתקרב, אני תמיד פורייה יותר ורעבה יותר בחורף.
** למרות שלעשות באחרים.ות ה גם לעשות למען עצמי.