לפעמים כותבת

אני רעבה. אני כל כך רעבה. מורעבת -  והראש מסתובב לי ואני נהנית מהתחושה.

אני לא מצליחה להיזכר מתי בפעם האחרונה התאמצתי לרעוב כמו עכשיו,

מתי הסכמתי לשבת ליד אנשים שאוכלים, להריח את המטעמים ולא להכניס דבר אל פי וליהנות מהרעב.

שנים לא חוויתי את התחושה הזו - שנים רבות מדי היא ברחה ממני, נעלמה.

עכשיו היא חוזרת: סיבובי הראש, החולשה, אפילו הצמא הנורא ! תחושה קשה ויחד עם זה משחררת ונהדרת.

להרגיש את הבטן ריקה. לשמוע אותה צורחת למזון ולא לתת לה אף לא גרגיר אחד.

זה לא ייקח לי הרבה זמן ואני אשבר ואוכל, אבל בינתיים זה סוג של הנאה שלא רבות ההנאות שדומות לה.

רעב.