העולם שבקצה הגבעה

הגעתי מהעבודה הביתה, פותח את הדלת לאט ומסתכל. היא לא שמה לב שאני בפתח כי היא עסוקה בבישול. מכינה לי את הקציצות שאני אוהב. אני מתקרב לאט ומנשק אותה על הלחי והיא קופצת וישר מחבקת ומשיבה בנשיקה. אני נכנס להתקלח והיא בינתיים מכינה לי קפה כמו שאני אוהב ומגישה אותו בחדר העבודה, ממתין לי כשאצא.

היא מסיימת את ההכנות מהר כי נשאר רק להוריד את האורז מהאש. נכנסת להתקלח ביחד איתי. 

היא יורדת על ברכיה ופוערת את פיה, מביטה בי במבט התמים שלה ומבקשת בקול מתחנן "אפשר לשתות בבקשה אדוני?"- מיותר להגיד מה היא מבקשת. או שלא? תופס את האיבר ומקרב אותו אל פיה הפעור לרווחה, היא עוטפת אותו בשפתיה שאף טיפה לא תישפך ואני מרוקן את השלפוחית שלי לתוך פיה. היא לוגמת כל טיפה בשקיקה ובסיום מחייכת כאילו קיבלה את המתנה המושלמת ואז לוחשת "תודה אדוני".

בסיום המקלחת יושבים בחדר העבודה ומדברים על היום שהיה, מן רוטינה למרות ששנינו יודעים את מעמסת היום. אני בודק את ההספק שלה על המטלות שקיבלה ממני בבוקר. הספק יפה-,כל הכבוד יפה שלי, גאה בך". היא כמו ילדה קטנה שמנסה להתחבא בתוך הכיסא מרוב מבוכה אבל מחויכת כמו קרן שמש מהידיעה שאני גאה בה.

עוברים לחדר ומתחילים את הסשן בליטוף, אני נהנה לגעת ולחקור אותה מחדש ולראות איך היא מתמכרת מחדש לכל נגיעה. מפליא אותי שהיא מתרגשת בכל פעם מחדש מכל נגיעה שלי, כאילו זו הייתה הפעם הראשונה. מתחילים באימפקט. בהתחלה עם היד כדי לחמם את ישבניה ואז עוברים לספאנקר, אחרי שישבניה מקבלים צבע אדמדם קל,אני מוציא את הפלוגר. מלטף את ישבניה והיא מגרגרת כמו חתולה. הפלוגר מתחיל במחול על עורה ואחרי כל הצלפה אני שומע רק דבר אחד "תודה אדוני". מודה שזה מחרמן לראות אותה על 4 על המיטה רק מצפה לעוד ומודה על כל הצלפה. אחרי דקות ארוכות עם הפלוגר, אני מביא את הקיין, היא לא אוהבת אותו במיוחד אבל יודעת שאני כן. אני הולך למטבח ומביא קרח. אני יודע שזה יכאב יותר אבל היא צריכה את הישבן שלה בבוקר לכן, רצוי שגם תוכל לשבת עליו אחרי זה בלי כאבים. מצמיד לעורה את הקובייה והיא קופצת מעט. אבל העור נרגע. שם את הקובייה בתוך הקערה ומתחיל, בין שתיים לשלוש הצלפות מהקיין ושוב מצמיד את הקובייה לישבניה. ממשיכים כך עוד כמה דקות ארוכות. אני מניח את הקיין בצד ומוציא חבל. קושר את המפרקים שלה למיטה ומביא נרות. מדליק אחד, ומלטף את הגב שלה. השעווה מתחילה לקשט את עורה במגוון שחור אפור. השעווה נוזלת מגבה מטה, אל ישבניה והיא קופצת, כאילו מנסה להסיט את כיוון הזליפה של השעווה. אני מחייך ושואל אם היא בסדר, היא משיבה שכן ומבקשת להמשיך. מדהים כמה דברים אפשר לצייר על מרחב כזה קטן.

ממשיכים לסשן מדיקל, אני לא מתחבר לזה אבל יודע מה זה נותן לה. מפעיל את המצלמה וממקד אותה מאחור, שתתפוס את כל הנעשה. בכל פעם שהמחט חודרת את עורה, היא מזדקרת. אני מלטף ומרגיע אותה, היא לוקחת נשימה עמוקה וממשיכים. כשאני מסיים ומפסיק את הווידאו, אני מצלם כמה תמונות רגילות ומראה לה והיא מחייכת בחיוך ואושר שמימי "יש לי כנפיים, ישששששש,אני פיה" ואז מתיישבת מולי. מכינה לשנינו סיגריה, מדליקה את שלי ומגישה לי אותה. אני יושב על שרפרף ומביט בה. הדברים הקטנים האלה עושים את כל ההבדל. מתחילים שיחה עמוקה והתחושות שמציפות אותה כשהמחטים הופכים לחלק ממנה. באותם הרגעים היא הכי שלווה. היא מכינה עוד סיגריה ועוד, כאילו מנסה למשוך עוד כמה רגעים לפני שאוציא אותם מתוכה. אני רואה מהתזוזה שלה כמה הם מורגשים בתוכה, אותו כאב דק שמציף אותה בכל תזוזה, כשקצה המחט מגרד בקטנה את העור. אחרי כחצי שעה אני מתחיל להוציא אותם. אז היא מתחילה להרגיש את הכאב, כשהם נשלפים. כשהמחט האחרונה יוצאת, היא כורעת מולי על ברכיה ומביטה בי שוב במבט התמים שלה ומתחננת "אני יכולה בבקשה לשתות שוב אדוני?"- איך אפשר לסרב לה ככה? פשוט אי אפשר. אני מוריד את המכנס ושוב מצמיד את איברי אל פיה. עיניי נעוצות בעיניה והרעב בתוכן גובר. אני מרגיש את הזרם הדק של השתן שיוצא ממני ורואה איך היא מנסה לבלוע הכל בשקיקה, בלי שאף טיפה תיפול. היא מרימה את ידיה ומשעינה אותן נגד ירכיי ואז מסתערת על איברי בעוד היא לוגמת את מה שנשאר בפיה ושואבת הכל לתוכה. אני מביט בזונה היפה הזאת מולי, כל כך רעבה שמבחינתה הסשן נגמר וכל מה שהיא רוצה שאמלא את החורים המושלמים שלה בי.

אחרי כמה דקות של מציצה, היא כבר יודעת את הנוהל. היא נשכבת על המיטה כשראשה שמוט מחוץ למיטה, ממתינה שאתקרב. תופס את תחתית ראשה כשהאגודלים שלי אוחזים בצווארה ודוחף את עצמי לתוך גרונה. היא זזה מעט כדי לאפשר תנועה יותר קלה ואני מרגיש את גרונה נפער לכבודי, כמו פרח בשלל פריחתו. ממשיך לזיין לה את הגרון כמה דקות ואז שולף את עצמי החוצה ומעמיד אותה על המיטה עם הראש מטה והישבן מורם אליי. האצבעות פשוט מחליקות לתוכה מכל הרטיבות שלה. שתי אצבעות בתוך הכוס הרטוב והאגודל חודרת את ישבנה והיא מתחילה לגנוח. שם את היד החופשית על הפה שלה כי מאוחר והיא תעיר לי את השכנים. היא מאוד קולנית. החורים שלה מרקדים לי על האצבעות, נעים בפראות. היא גומרת כמה פעמים ומרטיבה את הסדין של המיטה במיציה. אז אני שולף את האצבעות וחודר אל ישבנה, מהדק את כפות ידיי על אגנה ודוחף אותו לתוך המזרן, רוכב עליה כמו על סייחה. בועל את נשמתה האחורית. היא גומרת עוד כמה פעמים ואני כבר מוכן. שולף את עצמי מתוכה והיא לא מאבדת זמן וישר יורדת על ברכיה כשפיה כבר מוכן פעור. אני רק שם את קצה האיבר בפיה והיא ישר מסתערת, מהדקת אותו בשפתיה החושניות ומתחילה לינוק אותו עד שאני פורק בתוך גרונה. היא בולעת את הכל עד הטיפה האחרונה ואז יושבת אחורה על ברכיה מחייכת בעוד היא מלקקת את שפתיה ולוחשת " אתה כל כך טעים אדוני, תודה"

מקלחת מהירה והולכים לישון, היא  נצמדת אליי ואני עוטף אותה אליי. היא מסובבת את ראשה, מנשקת אותי ולוחשת "לילה טוב אדוני". בבוקר היא קמה איתי, מכינה לי קפה ומארגנת את הארוחה שלי כמו שאני אוהב. מתחילים את הנסיעה לכיוון הרכבת כי היא צריכה לחזור הביתה. עד הפעם הבאה.