שכבנו על המיטה בלילה, מכורבלים בתוך שמיכות הפוך ודיברנו לתוך הלילה כרגיל. היא סיפרה על על החלומות שיש לה עליי, על נשלטת נוספת שתמלא את מה שהיא לא יכולה. כשהיא תיארה את החלומות הם הרגישו כל כך מציאותיים. היא הסתכלה עליי ואמרה "אתה יודע שהיום זו הפעם הראשונה שלא בכיתי השבוע?"- הבטתי בה במן עצבות כי ידענו למה. לא התקרבנו לצד המיני בכלל למרות שאני הייתי זקור והיא השתדלה למזער מגע. אני יודע מה קורה לה כשאני מלטף אותה והיא לא חסינה למגע שלי אלא ההיפך. היא אמרה שדעתה נטרפת כשהיא עומדת מבשלת ואני בא ומחבק, מלטף את צדי גופה. חזרנו לשוחח על החלומות שלנו. כמה שלי הזויים מול כמה ששלה מציאותיים ושאפילו בחלומות שלה היא כל כך רוצה שזה יצליח כדי שהיא תוכל לתת לי הכל, את כל מה שאני רוצה וצריך.
עכשיו כבר בוקר, התעוררנו לא מזמן. היא כבר הכינה את הקפה לשנינו. יושבים במשרד ומדברים והיא מספרת לי את החלום ההזוי שהיה לה. בסיומו צחקתי ואמרתי לה שוב כמה אפילו בחלומות שלה היא רוצה לתת לי הכל. היא מביטה בי עם חיוך נבוך ואומרת "אמרתי לך שלא אנוח עד שנמצא לך את הנשלטת שכן תוכל להשלים את מה שאני לא יכולה אבל זה יפריע לך שהיא תהיה דו מינית שאני אהנה גם?"-האמת שזה לא רעיון רע בכלל. נזכרתי בחלום שהיא סיפרה לי לפני כמה ימים, כתבתי את החלום בבלוג "לילה מושלם" ואז היא אומרת "תחשוב כמה זה יהיה מהנה כשאתה בצד אחד של המיטה, מעמיק לתוך גרונה עם איברך בעוד אני בצדה השני, רגליה פסוקות ואצבעותיי חופנות בתוכה, לשוני מרקדת על הדגדגן שלה שמתחיל להתנפח מעט בין שפתיי" (המילים שלה כמו שהיא מתארת לי את זה). אני גוער בה מעט ומזכיר לה שאני עוד צריך ללכת לחדר כושר. אני אוהב כשהיא מספרת לי את החלומות שלה, אולי בגלל העובדה שהיא חולמת עליי.
טוב, צריך להתארגן לחדר כושר.