שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי שאני

שירים, הרהורים, תהיות. מי שאני, מי שאני רוצה להיות.
לפני 10 שנים. 2 ביולי 2014 בשעה 22:20

לפני שהלכה, נתנה לי מספר טלפון כללי שכזה,

על מנת שלא אוכל להעלם לגמרי.

היא חיכתה קצת, הביטה בי ואז יצאה,

חוששת שללא השגחתה אשוב לסורי.

היא לא ציפתה שכך יתגלגלו הדברים,

שרגשותיה ישתנו מתשוקה לאהבה,

וכעת לא ניתן לשנותם חזרה.

ואני, יושב וחושב עליה,

מריח את שאריות בשמה.

עדיין נמצא תחת שליטתה,

גם אחרי שסגרה את הדלת.

ואני, שהתשוקה אליה הניחה אותי תחתיה,

לא ציפיתי לאהוב אותה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י